אהבה ראשונה

"חג המולד בעוד שבוע וחצי!" אמלי קראה והצביעה על משבצת תאריך בלוח השנה שמעל מיטתה. "מה אני אמורה להפיק מהמידע הרב הזה?"חברתה-ששכבה על מיטתה- מלמלה. "אוחח... רוז וויזלי! אולי זה אומר שבקרוב יהיה הנשף?! ואני ארקוד עם אלבוס פוטר... בן דודך היקר... אני עדיין לא קולטת שהוא הזמין אותי לרקוד איתו! את מבינה?! אני ארקוד עם פוטר!!! שיו, מה יהיה איתך, רוז!את אפילו לא מסתכלת!" אמלי רקעה ברגלה, רצה למיטתה של רוז וחטפה מידה מכתב. "אז... מה יש לנו פה?" היא גיחכה.
"רוז יקרה." היא הקריאה ברשמיות. רוז רצה אליה וחטפה לה את המכתב. "מה זה רוז?" היא אמרה ושמה ידיה על מותניה. "אממ... זה מכתב..." היא היססה והחביאה את המכתב מאחורי גבה. פתאום הדלת נפתחה בפתאומיות. שתי חברותיה היו בכניסה. "סופי, הולי, תגידו, אתם יודעות מה זה הדבר הזה שיש לרוז? היא מחביאה אותו ממני ו... ו..." היא אמרה במהירות לסופי ואמה שעוד לא הספיקו להיכנס לחדר. "אממ... אני ממש לא יודעת, אבל... אפשר להיכנס?" הולי שאלה. אמלי פתחה את פיה כדי להגיד משהו, אבל רוז הקדימה אותה. "בשמחה!" היא הודיעה בחגיגיות ופרשה ידיה לצדדיה, פתחה את המגירה שעל יד מיטתה דחפה לשם את המכתב ובעטה במגירה שתיסגר. היא הסתובבה לחברותיה שהביטו בה בפה פעור. "או... לי נלך לחדר המועדון?" סופי שאלה. "יאללה" אמלי אישרה. והרביעייה ירדו במורד המדרגות. רוז נשמה לרווחה. "תגידו, ראיתם את אמה?" סופי שאלה. כולן הנידו בראשם לשלילה. "היא כל הזמן נעלמת! הילדה הזאת..." הולי דברה כאילו לעצמה. "גם ברכבת, וגם בישיבת המדריכים, וגם באמון הקווידיץ'..." הולי המשיכה. הם התקרבו לתמונה של האישה השמנה."קרמבו בצלחת-חתול עם קרחת" הם אמרו בפה אחד והתמונה נפתחה. "צהריים טובים בנות" האישה השמנה בירכה אותן. "גם לך" הם ענו לה ונכנסו פנימה. המקום היה שומם. "איפה כולם?" סופי שאלה. "אני לא יודעת..." רוז אמרה לה. "טוב, זו הזדמנות מעולה לגלות מה היה כתוב במכתב" אמלי אמרה בערמומיות. "מה היה כתוב שם?" אמה שאלה והתקרבה אל רוז. רוז הרימה את גבותיה. "מה אתן עושות פה?" שאל קול. הן הסתובבו עד שראו את קולין, הבן השישי הכי חתיך(לחמש הראשונים יש חברה...)  בבית גריפינדור שעומד בתווך הגילאים שלהן! (אממ... שנה וחצי מעליהן)מחובק עם... עם אמה?!!! עם אמה חברתם הטובה?! אמה התבלבלה קצת, היא וקולין חזרו להביט אחד בשני, היא חייכה אליו ואז אמרה:"תכיר קולין, זאת הולי, זאת סופי, אמלי וכמובן, חברתי הטובה מכולן-רוז." אמה אמרה לו במבט מאוהב בעודה מצביעה על כל אחת מחברותיה. "בנות, זה קולין, החבר שלי." היא אמרה להן כשהניחה בעדינות את ראשה על חזהו של קולין. קולין קרץ לרביעייה שהביטה בזוג החביב בפה פעור והתחיל לנשק את אמה בלהט על שפתיה. הוא כרך ידיו סביב אמה וחיבק אותה בחוזקה. אמה חיבקה אותו חזרה והוא השעין אותה על הקיר ונישק אותה נשיקה צרפתית ארוכה.בתמורה לכך היא התחילה ללטף את שערותיו החומות. . הולי היתה פשוט עצבנית. היא התחילה לחשב במוחה נקמה ארסית. אבל אמלי לעומתה...: "זה כל כך רומנטי!" היא לחשה לאוזנה של הולי שעמדה להתפוצץ. "עכשיו אני מבינה למה המקום שומם" הולי עקצה.  "הולי!" סופי תקעה בה מרפק. "היי!" הולי נזפה. ושפשפה את כתפה. "אני הולכת להביא פופקורן" הולי גיחכה. "את הולכת לשיעור שיקויים" רוז אמרה לה, אחזה בידה בחוזקה וגררה אותה אחריה לכיוון חדר השיקויים. "בואו בנות" היא אמרה וכולם הלכו בעקבותיה. "אני יתקדם איתה" רוז אמרה לסופי ואמלי. השתיים הנהנו לאות הסכמה ורוז והולי התרחקו משם.
"אוף, אני כל כך מקנאה בה" סופי לחשה לאמלי. "היא תמיד היתה ראשונה בהכל, חכי סופי, יום אחד גם יגיע תורינו" אמלי אמרה לה בחיוך. "את כנראה צודקת" סופי הנהנה ושתיהין ניכנסו לכיתה.