התחלת עידן הקונדסאים

חודש ספטמבר

||ג'יימס||

טוב, מכיוון שסיריוס, מכריח אותי לכתוב את זה, אז אני כבר אגמור עם זה וזהו. אז איך הכול התחיל? טוב, זו היה השנה הראשונה שלנו, והפגישה הראשונה ביני לבין סיריוס הייתה ברכבת, תא הרכבת שבו הוא התיישב היה ריק ואז אני נכנסתי. ''היי, זה בסדר שאני אקרוס פה? נורא לחוץ שם בחוץ.'' שאלתי אותו בחיוך קל. ''אני לא אתנגד לחברה, שמי סיריוס בלק.'' הוא הציג את עצמו. ''ג'יימס פוטר, נעים להכירך.'' הצגתי את עצמי והתיישבתי מולו. ''באיזה בית אתה חושב שתהיה?'' שאלתי בחזרה. לא הצלחתי לפענח אותו. ''זה מסובך הוא ענה לי והסיט את מבטו לעבר החלון, בוהה בהורים שמנופפים לשלום, חלקם אפילו דומעים.

||סיריוס||

אני זוכר את הבוקר הזה בבהירות, כשירדתי עם מזוודותיי בגרם המדרגות ואימא חיכתה לי ליד הדלת. ''עוד סלית'ריני אחד במשפחת בלק.'' אמרה ביראת כבוד וצפתה בתרשים עץ השורשים שהיה לידה. בתוך תוכי לא רציתי להיות סלית'ריני... אך לא הייתי יכול להגיד לה את זה. ניסיתי, ניסיתי כל כך להגיד לה את האמת בפנים אך חיכיתי, חיכיתי עד שאדע לבטח שאיני שייך לסלית'רין. הגעתי לפלטפורמה תשע ושלוש רבעים ועליתי על הרכבת במהירות האפשרית אימא לא ליוותה אותי, לא נפנפה לשלום, לא דמעה, אך התרגלתי כבר. הדלת נפתחה ומשם נכנס ג'יימס, שיערו פרוע, ממושקף, עיניו משדרות ביטחון-ג'יימס.

||פיטר||

אני זוכר שנכנסתי לתא שהיה בו מקום אחד, וכשבאתי להתיישב אחד מהבנים קם ודחף אותי היישר אל רצפת המסדרון. ג'יימס ראה את המתרחש, יצא מהתא שלו ועזר לי לקום. כל כך שמחתי כשפגשתי מישהו נחמד. ''בוא אל התא שלי יש שם מספיק מקום.'' הוא אמר לי בחיוך. קמתי, הרמתי את תיקיי וצעדתי לעבר התא. ''התיישבתי ליד ג'יימס. ''היי אני פיטר, פיטר פטיגרו.'' ''ג'יימס.'' אמר ג'יימס כמובן שלא ידעתי את שמו אז. ''סיריוס.'' אמר סיריוס באדישות.

||רמוס||

סיריוס, אני לא קשור עדיין אני מצטרף לקבוצה בחודש אוקטובר.

		הפרק הבא