פיקצר-אהבתי אליו-

הבטתי בו.

רואה כמה הוא יפה,

כמה הוא גדול,

כמה הוא בוהק ומושך.

הרגשתי איך ליבי משתוקק להיות איתו, בו,

איך ליבי משתוקק שהוא יהיה שלי.

אמרו לי לא ללכת אליו.

אמרו שהוא מסוכן.

שהוא אפל,רע ומפחיד.

אבל לא האמנתי.

איך דבר כזה מושלם יכול להיות מפחיד ואפל?

הייתי תוהה כל יום, מה בעצם מושך אותי אליו?

הפראיות שבו?

החיות שהוא אוסף לחיקו באהבה?

העושר שהוא מראה?

או להפך האושר?

נזכרתי שאבא העמיד אותי מולו ואמר:"הסתכל, סימבה, כל מה שאתה רואה, מעבר לערבות הצהובות, שלך הוא".

נמשכתי אל הנוף, הטבע, כאילו היה חוט בלתי נראה, אך חזק ביותר שמושך אותי אל הטבע.

אני,

סימבה,

אוהב את הטבע..

אנשים...

זה פיקצר ראשון שלי אז בבקשה תגידו לי איך הוא...

סבבה??

וגם תדרגו..

זה מאוד חשוב לי...