משבר אחד של אהבה, שנמשך קצת יותר מדי...

טיזר:
טום רידל היה שמו. נאה מאד היה הנער בשנתו השישית. זוג עיניו שחורות ובוהקות, ונראו כמו זוג פנינים הנטבלו בדיו שחור. שיערו סטר למצחו, וצבעו היה כצבע שוקולד. פניו נאות בלשון המעטה. בנות רבות, הן משכבת גילו והן גדולות וקטנות יותר, חשקו בו. אך הוא היה נוקשה, ודחה אחת אחרי השניה. זה לא סוד, הוא היה נבון מאד, וידע כי יוכל להשיג תחת זרועותיו כל תלמידה מהוגוורטס. אך ליבו הסכים לקבל רק אחת, אחת בלבד.
לא יפה במיוחד היא הייתה, משקפיה הקנו לה סבל רב, פניה העגלגלות והשמנמנות רק הוסיפו לכיעורה, אך קול היללות והבכי שהפיקה בשל חייה הרעים, היה מתוק.
הוא לא העז להציע את עצמו אליה, למרות שלא הייתה אחת מהבנות התפוסות בשכבה, לא שהדבר היווה בשבילו בעיה גדולה במיוחד. הוא היה נוקשה, והאמין כי למרות חייה הרעים, יום אחד תמלא אותה התקווה והיא תציע את עצמה אליו, בדומה לשאר הבנות.
אך לא כך היה. למירטל המיללת, כך כינו אותה התלמידים, לא הייתה שום כוונה להשפיל את עצה פעם נוספת. כן, היא נמשכה לאותו הנער, לטום, בדומה לשאר הבנות, אך לא האמינה שאותה הוא אוהב, ושאותה הוא יקח, בניגוד לשאר הבנות שעמדו בצמרת הוגוורטס.
טוב, כל אחד יכול לטעות...

זהו הסיפור שעומד מאחורי ליבו הנעול האטום וקר המזג של טום רידל, הלורד וולדמורט אם תרצו. מאהבתו הראשונה והיחידה, ועד לרצחה.

		הפרק הבא