באהבה

זה היה מת'יו.

"בנות , אתן צריכות לבוא מהר לארוחת הבוקר – דמבלדור רוצה למסור הודעה חשובה "

רייצ'ל הנהנה והרשתה לעצמה להיאנח בהקלה.

לאחר שמת'יו יצא וסגר את הדלת , פנתה רייצ'ל ללבנדר ואמרה : " איזה מזל , חשבתי שזה מישהו אחר , כבר התחרטתי שפתחתי את הפה"

"מישהו אחר ? " אמרה לבנדר בליווי נימה ערמומית לדבריה.

"מישהו אחר – מייקל . מעניין איזו הודעה יש לפרופסור דמבלדור למסור לנו " השיבה רייצ'ל.

"אם לא נרד לעולם לא נדע. יאללה , את מאורגנת ? " שאלה לבנדר.

בתגובה לשאלתה הנהנה שנית רייצ'ל בראשה ושתיהן ירדו במהירות לארוחת הבוקר.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

הנה הוא , כל כך יפה .

השיער החום , העיניים הירוקות החמות שיכלה להיבלע בהן למשך שעות בשעה שענה תשובות בכיתה.

החיוך – אווח החיוך ! הקו העקום שמופיע בתדירות יתרה על פניו וגורם לה להסמיק בכל פעם שהקו ההוא נפנה אליה.

והנה הוא , בלונדיני עם עיניים תכולות . את העיניים היא לעולם לא תשכח , את המבט המת ששרר בהן כאשר הארי פוטר הוציא אותו מהמבוך. היא זוכרת מרחוק צעקות , צווחות והמון כאב שהתפשט לה בחזה ועתה החל לצוף כמחדש.

היא זוכרת שהיא החליטה שכאשר ייצא מהמבוך – בין אם יזכה ובין אם יפסיד , היא תספר לו את האמת , את הדבר העצום שהיא מרגישה כלפיו.

זה מעולם לא קרה , וסדריק דיגורי נשאר בעבר בלי שום יכולת לתקשר איתו ומה שנותר לה היה להישאר עם אותה תחושת האכזבה וההפסד שתמיד אחזה בה כשנזכרה בו.

" לבנדר ? את בסדר? "

" למה שלא אהיה בסדר ?  " , היא לא הייתה מעוניינת לשתף את רייצ'ל במחשבותיה על סדריק , זה פשוט כאב מידי.

"לא יודעת , שוב פעם התפשט לך המבט הזגוגי הזה בעיניים. בכלל שמעת את ההודעה של דמבלדור? " השיבה רייצ'ל.

" אההה... לא "

"מה יהיה איתך תגידי לי ? כל הזמן חולמת. פרופסור דמבלדור הודיע שוולדמורט מתחזק יותר ויותר ועלינו להיות מאוחדים בימים אלה ולשכוח מיריבות העבר. "

לבנדר בהתה במייקל מספר שניות עד שלפתע הבחינה שחנה אבוט  פרצה בבכי .

"למה חנה אבוט בוכה ? " שאלה לבנדר את אליסון שעמדה לידה וגם כן בהתה בחנה אבוט בעיניים פעורות.

" לא שמעת ? פרופסור דמבלדור הודיע שאמא של חנה אבוט נמצאה בביתה מתה " השיבה אליסון.

לבנדר השיבה לה מבט חלול.

הימים היו ימים קשים וכואבים . כל בוקר הופיעו שמות של אנשים שהיו מתנגדיו של וולדמורט ונמצאו מתים בביתם או בכל מקום אחר. חנה אבוט לא הייתה הראשונה שספגה את המכה בבית הספר. חברתה הטובה בת' איבדה את אחיה הקטן ומאז היא הסתובבה עם מבט מת בעיניים – כאילו היא עצמה ספגה את הקללה.

" לבנדר , את באה לשיעור שיקויים ?" שאלה רייצ'ל .

שתיהן פסעו לאורך המסדרון ונכנסו לכיתה שם כבר עמד מחכה הפרופסור סלגהורן.

רייצ'ל נטשה את לבנדר והתיישבה ליד חברה אוליבר.

לבנדר מצאה לה מקום פנוי בשולחן בשורה הראשונה.

"אפשר לשבת לידך ? " שאל קול מוכר.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הפרק הקודם