סיפור מקורי

10:23 שיעור מדעים

תנו לי לספר לכם משהו על שיעור מדעים עם גברת היווארדן (המורה הגמלאית שלנו למדעים ,נראה לי היא בת 95  כבר) זה פתטי ועלוב ובמילה אחת  פתלוב .'אוח זה כל כך משעמם ,אני רצינית '!(והנה עוד פעם אני כותבת את המילה הארורה הזאת ,אני חייבת למצוא תחביבים) כל היום רק ערבבנו מים עם מיץ פטל, אני עדיין לא מאמינה שאני מתבזבזת פה  בתיכון המפגר הזה "הייסוד היי" אני מחכה שיום אחד יבוא גם אלי מכתב מהוגוורטס ואני אסע לשם . אני לא מאמינה שאני כזאת מוזרה שאני חושבת על הארי פוטר בזמני הפנוי כאליו הלו! אני בת 15 איך אני אסע לשם בדיוק?!

בנתיים בעודי חושבת על חלום חיי(הוגוורטס,ואולי גם על רף אלווי הבן שאני דלוקה עליו\ מאוהבת בו\מחבבת) . נרדמתי בשיעור מדעים וחטפתי ריתוק ונזיפה בידי גברת היוארדן(הזקנה הממורמרת הזו) קרה הדבר שהכי לא צפיתי לו ,מרוב כעס על המורה למדעים התחלתי להרגיש מין חמימיות כזאת בפנים ופתאום הופיע לפני אריה כסוף מערפל והוא בערך נכנס לתוך גברת היוארדן והרחיק אותה ממני או משהו כזה . בכל מקרה לא ציפיתי לזה ונבהלתי כל כך אבל אף אחד לא ראה . איך זה יכול להיות ? חשבתי . איך יכול להיות שאף אחד לא ראה את זה ?  החלטתי להתעלם מזה ולשכוח הכל  ובעודי מהררת במחשבותיי התנגשתי בדמות חסונה ומוצקה וכמובן גבוה ממני מאוד .

"תסתכל לאן שאתה הולך!" נזפתי בו .

"מצטער, אוו זאת את ויילה? ,מצטער לא זיהיתי אותך זה שלך נכון?" הוא הצביע על ספר הביולוגיה שנשמט מידי ,התרגשתי מאוד שהוא לפחות זוכר את השם שלי וחשבתי ' למה לא לבשתי את החולצה החדשה שלי היום? אוף החיים מבאסים.

"כן, תודה ומצטערת שצעקתי עליך מקודם" מלמלתי התנצלויות .

"זה בסדר הכל בסדר לא קרה דבר " הוא חייך את חיוכו המדהים והלך לדרכו . לפתע צילציל הפלאפון המאוד ישן שלי (דור שני) והפלתי אותו מרוב בהלה וכאשר עניתי לו כל מה שרק שמעתי הייתה הודעה מאמא שלי

"בואי הביתה, אחרי סיום הלימודים אני צריכה לספר לך משהו ". ניתקתי את הפלאפון ופניתי לחצר.

 הפעם לא עשיתי בטא אבל אם יהיה צורך אני אשלח ל.. רק תגידו לי ואל תשכחו תגובות!

אוקספורד

הפרק הקודם