הארי פוטר ואבן החכמים

פרק 2 סימטת דיאגון

הארי פוטר קם בבוקר.הוא היה במיטה שלו.''בוקר טוב!'' קרא סיריוס כהרגלו.''שק-קמח למטבח?'' הוא שאל,סיריוס אהב לשחק עם הארי.''כן!'' הוא קרא,למטה חיכה לו הפתעה,רמוס לופין היה שם.''הארי!מזל טוב,11 אה הולך ללמוד בהוגוורסט?'' שאל רמוס בחיוך והארי ישב עליו.''כן,'' אמר הארי שמח.''נו נו לאכול.ואז נצא לקנות את הדברים בסימטת-דיאגון..אני זוכר את היום שקניתי את השרביט שלי..זה היה יום כל כך-'' אמר סיריוס אבל רמוס שאל אותו:''ואתה חושב שזה מעניין אותו?'' הארי חנק ציחקוק.''בוא הארי,נלך באבקת פולו.'' אמר סיריוס.הארי נכנס ראשון הוא היה מומחה בזה,ככה הוא הגיע לכל מיני דברים בעולם שלו בעולם של ההורים שלו ובעולם של דודו סיריוס בלק,סנדקו הנאמן ''סימטת דיאגון!'' קרא הארי.הוא הופיע בסימטת דיאגון אחרי שניות גם סיריוס ורמוס.סיריוס ניקה את כל האבק מסגדיו של הארי.רמוס הרים אותו על היידים כמו ילד קטן,הוא דווקא אהב את זה.''בוא הארי,סיריוס מהר!'' כל האנשים חשבו שהם מטורפים,אבל שראו את הצלקת של הארי נשימתם נתקע.''קדימה,בוא נלך לקנות גלידת ווניל עם שוקולד רוצה הארי?'' שאל סיריוס.כן הינהן הארי.''דוד רמוס,'' אמר הארי.''מה?'' שאל רמוס בזמן שסיריוס הלך לקנות גלידה לכולם.''החנות שמה,'' הוא אמר והצביעה על:כרך ודף בע''מ.''אויי נכון..נו בוא נלך,'' הוא אמר ונכנס לחנות.''תקריא לי את הרשימה הארי.'' אמר רמוס,והארי הקריא,הם קנו את הכל.סיריוס בא מביא תנשמת ענקית.''מתנת יום הולדת!'' הוא קרא כמו ילד קטן.''תודה,'' אמר הארי מרזיק בכלוב הענקי ומלקק גלידת ווניל עם שוקולד.''סיריוס,אני חושב שכדאי שנלך למאדם מקלין בשביל המדים'' אמר רמוס.''כן נכון בוא הארי,'' אמר סיריוס.הארי הלך איתתם,הוא נכנס לחנות,האישה בחנה ובדקה את הארי.ולבסוף אמרה:''זו המדיה המושלמת!הילד לא אוכל הרבה אה?'' היא שאלה,כי הארי פוטר היה נמוח וקטן לגילו.היו לו ברכיים בולטות שיער שחור שתמיד היה פרוע משקפיים וצלקת דקיקה בצורת ברק,שהיתה הסמל לעברו המוזר והמסתורי של הארי.''כן,כן.'' גימגם סיריוס ושילם למוכרת.הם יצאו,היו שם הרבה שהתלהבו ממטאטא נימבוס 2000 הארי רצה כזה,אבל אסור להביא מטאטא לתלמידי שנה ראשונה.''ועכשיו אוליבנרס חנות השרביטים.'' אמר סיריוס הארי נכנס,''סליחה,יש כאן מישהו?'' שאל הארי.מישהו אמר:''שלום מר פוטר,באת לקנות שרביט להוגוורסט.אני זוכר את היום שבו הוריך נכנסו כדי לקנות להם שרביטים.'' אמר האיש,להארי הוא נראה פחות חברותי מרגע לרגע.הוא נרתע לאחור.''תנסה את זה,וויליה'' הוא אמר.הארי הרזיק ונופף הוא הפיל אולי חצי מהחנות.''לא כנראה שלא,'' אמר אוליבנדרס וחטף את השרביט מידו של הארי.''נימי לב של דרקון,תנסה'' הוא אמר,הארי הרזיק והפיל עוד חצי מהחנות.''לא,לא,בהחלט לא.'' הוא אמר.הוא נתן להארי שרביט,דק מנוצת עוף חול.הארי נגע היה שקט באוויר ואז מהשרביט יצאו אורות כמו זיקוקי-דינור..''זהו! זה השרביט המושלם בשבילך!'' קרא סיריוס מבחוץ שכמעט הפיל את רמוס.''אני מכיר כל שרביט שמכרתי מר פוטר,'' אמר מוכר השרביטים.הארי רצה לעוף ממנו.הוא היה...כל כך מפחיד. ''ובשרביט הזה מכרתי,עוד הוצאה אחת יחידה.'' הוא אמר והסתכל על הצלקת של הארי.''למי מכרת אותה?'' שאל הארי המתעניין.''להווא שעשה לך את זה.'' הוא אמר והצביע על הצלקת של הארי.''ומה שמו של האיש הזה?'' שאל הארי.''את שמו לא אומרים מר פוטר.'' הוא אמר,הארי שילם לו ויצא מהחנות רועד כולו.רמוס וסיריוס התעתקו עם הארי,הארי עלה לחדרו ונירדם בין רגע.

הפרק הקודם		הפרק הבא