לאחר שנים...

"הארי, ארוחת ערב", קראה ג'יני מעבר למטבח.
"אני בא", ענה הארי והוסיף "רק רגע אני הולך לקרוא ללילי מהוויזלים".
"כן, כדאי באמת" אמרה ג'יני "היא מבלה שם יותר מדי שעות".

הארי התעתק לבית הוויזלים ותוך פחות מדקה כבר חזר למטבח שבביתו.
"היי אמא" אמרה לילי. "היי, מה שלומך? נהנת אצל הוויזלים?"
"כן" ענתה לילי "ראינו את הסרט -המכשף הסקוטלנד-, זה סרט ממש יפה!"
"יופי, עכשיו גשי אליי ואני ירחוץ את ידיך, הם מטונפות לגמרי" אמרה ג'יני ושלפה את שרביטה מהסינר שלה.
"התקרצף" אמרה וכיוונה את השרביט על ידיה של ביתה.
הארי שכל הזמן ישב בצד והקשיב לשיחה, קם לפתע ואמר:"ייאלה, אני גווע ברעב, עד שאני מסוגל לטרוף היפוגריף שלם!".
"אוקיי" אמרה ג'יני בפיזור נפש והחלה למזוג לכולם אוכל לצלחות.

לאחר ארוחת הערב אחרי שהארי אכל כמעט את הסיר ואחרי שלילי עלתה לישון וג'יני אירגנה כמה דברים במטבח לקראת בואם של בניה הגדולים בחג המולד,
התיישב הארי בסלון מול החלון והירהר בעברו.

עד שלפתע, בלי התראה, דמות עטופת גלימה שחורה וארוכה הופיעה בכניסה לגינתם של משפחת פוטר והחלה מתקדמת לכיוון הבית.

סורי שזה כ"כ קצר- זה הפאנפיק הריאשון שלי...  אבל תגיבו!