ערפדים בהוגוורטס

"מה קרה להרמיוני?" שאלה ג'יני למחרת בארוחת הבוקר.
הארי ורון שלחו לעברה מבט. הרמיוני ישבה במרחק מה מהם,ואכלה בשקט את ארוחת הבוקר שלה.
"היא חושבת שמשהו לא בסדר עם החדשים האלה. שהגיעו בלי מיון." אמר רון במשיכת כתפים.
"בלה והחברים שלה?" ג'יני גיחכה. "דיברתי עם בלה. היא ממש נחמדה. נראה לי שגם החברים שלי. הזאת מהפלפאף אליס,והזה מרייבנקלו אדוארד. נראה לי שהוא החבר שלה... או משהו."
"אמרתי להרמיוני." אמר רון בכעס. "אבל היא בטוחה שמשהו לא בסדר אצלם."
"היא פרנואידית כמו תמיד." אמר רון בכעס.

"למה אנחנו חייבים ללבוש גלימות?" שאלה אליס בכעס. "זה כל כך מכוער!!" היא התלוננה שוב באוזני בלה,לאחר ארוחת הבוקר.
נראה היה,שלאליס לא היה קשה להסתדר אתמול בערב.
"לא אכפת לי מהגלימות." אמרה בלה. "אני חוששת יותר מהשיעורים."
"אל תדאגי." אמרה אליס. "חשבתי על דרך קלה מאוד להתחמק מכל ה... קסם הזה." אמרה אליס,וחייכה חיוך ערמומי.
"אני אשמח לשמוע,אליס."
"את תלכי רק לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל,אני אלך רק לגילוי עתידות." הסבירה אליס. "הכול תלוי בכישרון. אני לא יודעת מה בקשר לאדוארד וג'ספר,אבל נראה לי שהם בכלל לא הולכים ללמוד כלום..."
"אליס,בלה." שתי הבנות הסתובבו,וראו את אדוארד הולך לעברן. הוא החזיק משהו בידו,והבעה משונה על פניו.
"מה..." התחילה בלה לומר.
"שרביטים?!" אליס פרצה בצחקוק קולני,וחטפה אחד מידו של אדוארד. "אתה חושב שזה באמת יעבוד?" שאלה אליס בקול שקט יותר,בזמן שנופפה בשרביט לכל הכיוונים.
"את צריכה שיהיה לך אחד בכל מקרה." אמר אדוארד,בזמן שנתן לבלה שרביט אחר. בלה חייכה,בזמן שלקחה את השרביט. אדוארד חייך גם כן,ונישק אותה.
אליס השתעלה בקול. בלה שלחה בה מבט כועס.
לפתע,עיניה של אליס נפערו,והשרביט נפל מידיה.
"אליס!" אמר אדוארד. "אליס! מה את רואה?"
עיניה של אליס היו נעוצות בחלל,וחסרות הבעה.
"מישהו חושד..." מלמלה אליס. "מישהי חושדת בנו..."

"הרמיוני?"
הרמיוני הרימה את מבטה מהספר,והביטה בהארי שעמד לצידה. "מה?" שאלה בקול כועס.
"תראי,רציתי להגיד שאני מצטער." אמר. "לא התכוונתי להגיד שאת טועה.. פשוט זה נראה לי קצת מוגזם ש - "
"מוגזם?" שאלה הרמיוני בשיניים חשוקות.
"כן. ג'יני דיברה עם בלה,וג'יני אמרה שהיא לא נשמע לה מוזר בכלל." מלמל הארי.
הרמיוני נאנחה. "בסדר! בסדר!" היא קמה ממקומה,לקחה את הספר,והלכה משם.

"אז היא מגדת עתידות?" שאל דמבלדור בקול רך.
"אפשר להגיד,היא רואה את העתיד." אמר ג'ספר באדישות.
"ובכן,אז את יכולה לספר לכולנו מה ראית?" שאל דמבלדור את אליס,שישבה מולו,ונראתה מודאגת.
"ראיתי מדים צבעונים,הכול התבלבל לי בראש,משהו שנראה כמו שילוב של כחול ואדום." אמרה אליס לאט. "אחר כך ראיתי שני מטאטאים. על אחד מהם ישב אדוארד,ועל השני הארי פוטר. והמטאטאים האלה עפו,מעל זירה גדולה... ונראה שאדוארד והארי רודפים אחרי משהו." אליס השתתקה לרגע,והמשיכה. "אחר כך ראיתי בחורה מוזרה,שדיברה עם ילדה ג'ינג'ית לשתיהן היו צעיפים בצבעי אדום צהוב. גריפינדור." אליס שלחה מבט מהיר בבלה. "שתיהן רבו," המשיכה אליס. "אני חושבת שהן חושדות בנו."
דמבלדור הנהן לאט. "בסדר. זה הכול?"
"כן."
"טוב,אני חושב שזה מספיק.  אתם יכולים ללכת,אדוארד? אתה תישאר בבקשה."
אדוארד ובלה החליפו מבטים. אדוארד חייך לבלה,ולקח לרגע את ידה. בלה נישקה אותו במהירות,ויצאה מהמשרד.
"כן המנהל?" אמר אדוארד,והתיישב בכיסא שבו ישבה אליס.
"אני חושב שמה שאליס ראתה היה אותך ואת פוטר משחקים קווידיץ'. אני חושב,שתוכל לשחק בקבוצה של רייבנקלו."

הפרק הקודם		הפרק הבא