המעטפה המסתורית

עברו כבר 6 שבועות מאז השיחה שלי אמא ואבא וזה היה עיצומו של החופש הגדול.
אני מיציתי את ימי החופשה היטב. בתמרון בין ים, בריכה, בילויים עם החברות וטיולים עם המשפחה.
שכחתי לגמרי את המכתב שקיבלתי מהוגוורטס ונהיניתי מאוד.
יום אחד, בערב, אמא התיישבה על מיטתי ושאלה "את זוכרת את המכתב שקיבלת?" "מכתב איזה?...מה?...אהההה..." נזכרתי.
"נו מה איתו?" שאלתי את אמא. "צריך לקנות לך את כל הדברים להוגוורטס." היא ענתה. "אהההה נכון...." אמרתי "איפה קונים אותם? לא נראה לי ממש
שיש חנות שמוכרת קדרות ומטאטאים...". "אז זהו שכן!" אמרה אמא "ביררתי אצל דודה ג'ין. היא הסבירה לי איך מגיעים למקום שבו קונים
דברים לבית הספר."

         ------------------------------------------------------------------------------

למחרת אמא העירה אותי מוקדם בבוקר. התארגנתי במהירות ושתינו יצאנו לאוטו.
לאחר נסיעה של כחצי שעה (שבה השלמתי שעות שינה...) עצרנו ברחוב קטן ועלוב.
"אהההה...... אמא?.." שאלתי  "כן?" ממלמלה אמי בפיזור נפש "את בטוחה שזה כאן?...."
"כן!" המשכנו לאורך הרחוב עד שאמא נעצרה ליד פונדק קטן שהיה עליו שלט 'הקלחת הרותחת'
נכנסתי בעקבותיה לפונדק בהיסוס. אמי ניגשה לאדם נמוך וגיבן ושאלה: "אתה טום?"  "כן" אמר האיש הגיבן בכל צרוד מעט.
"האם תוכל להראות לנו היכן קונים דברים להוגוורטס?" בתחילה חששתי שזה כלל לא קוסם והוא לא יבין על מה אמא מדברת,
אך האיש אמר: "כמובן, בואו אחריי." בזמן שניתבנו בעקבותיו את דרכנו לדלת בקצה הפונדק הוא שאל "אני מבין שאת אהה....
לא נעים לומר אבל..." "כן . אני מוגלגית" אמרה אמא. מילה שכבר ידעתי שפרושה הוא: אנשים ללא יכולות קסם.
יצאנו דרך הדלת לחצר אחורית מוזנחת שהדכר היחיד שהיה בה הוא מכולת אשפה גדולה וקיר אבן.
אך נראה היה שהזקן כלל לא התרשם מזה . הוא נגע באחת האבנים עם קצה שרביטו ואז קרה דבר מדהים: כל האבנים זזו והתפתלו ויצרו שער מאבן.
מאחורי השער ראיתי המון חנויות. "תודה לך" אמרה אמא לזקן ושתינו עברנו בשער.
"קודם כל נקנה לך ספרים" אמרה אמא.
נכנסנו לחנות גדולה מלאה ספרים שנשה את השלט: 'כרך ודף בע"מ'. אני ואמא ניגשנו למוכר שהראה לנו באדיבות היכן נמצאים הספרים
שהיינו צריכות. יצאנו מהחנות כשאמא מחזיקה את שקית הספרים. "עכשו בואי נמצא לך גלימות."
שתינו נכנסנו לחנות: 'הגלימות של מאדם מלקין'. לאחר מדידות ממושכות יצאנו עם שקית ובה: 3 חלוקים שחורים, 2 מצנפות וגלימת טקס.
קנינו גם קדרה וחומרים לשיעור שיקויים.
אחר כך נכנסנו לחנות: 'כולבו דורסי הלילה' ואני בחרתי לי תנשמת קטנה בצבע אפור לבן.
ולבסוף, נכנסנו לחנות השרביטים 'אוליבנדרס' בדקתי שרביט אחר שרביט עד שהגעתי לשרביט המתאים. שרביט באורך 28 סנטימטרים,דק,
גמיש עשוי מעץ לבנה וליבתו עשויה שערה של ויליה (שאוליבנדר הסביר לי שמדובר בנשים יפות מאוד שבשירתן הם מכשפות את הגברים...).
חזרנו הבייתה לאחר יום שלם של התרוצצויות.
כשעליתי למיטה חלמתי על ויליות ינשופים גלימות וקסמים...

עשיתי אותו ארוך אז אני מצפה לתגובות בהתאם!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא