מגי

לפני שתקראו,אני רוצה להודות על התגובות המקסימות שלכם,הן ממש מחזקות אותי,ומאד כיף לי לקרוא אותן!:)
מקווה שתאהבו את ההמשך:)


פרק ג'.
"אני לא מאמין שלא סיפרת לנו."
"בגלל זה את מקבלת ציונים טובים כל כך?!"

"את ממש לא דומה לה."
"זה כל כך מגניב."
"טוב,אני שמח.כבר חששתי שההורים שלך הם..לא יודע..אוכלי מוות."

ג'וליה הביטה בחבריה,מנסה לעקוב אחרי כל הערותיהם.
"אז,אתם לא כועסים עליי?"שאלה.
"כועסים?!לא."אמר הארי,שהיה בעל הערה הראשונה."פשוט לא מבינים,כלומר,אני."

"מה אתה לא מבין?"
"למה לא סיפרת לנו?"
"אני לא יודעת,"מלמלה ג'וליה."הפרופסור ואני לא בדיוק בקשר של אמא ובת.גדלתי עם אבא שלי.לא חשבתי שצריך לספר."
"עד עכשיו חשבתי שאמא שלי היא הכי גרועה בעולם,"התוודתה מגי."עכשיו אני כבר לא בטוחה."
"היא לא גרועה,"אמרה ג'וליה."היא פשוט לא כל כך אמא.עד עכשיו,אני לא חושבת שהיא ידעה –וגם לא רצתה לדעת- מי אני."
"זה כל כך עצוב."אמרה הרמיוני בקול שקט.
"את צודקת."הסכים איתה רון."אבל,רציני,בגלל זה את מקבלת ציונים טובים כל כך?!"
הארי צחק,רון תמיד מפיג את הרגעים הלחוצים ביותר."אני חושב שלא,רון."
"באמת,רונלד!"רגזה הרמיוני."לפעמים אני תוהה אם יש לך מוח בראש,או שתקוע לך סתם מסטיק במקומו."
רון האדים."זכותי לשאול כל שאלה שאני רוצה,הרמיוני!"

נראה כי הרמיוני פתחה את פיה לענות לו,אך ג'וליה לא נתנה לה."לא נעלבתי,הרמ.זה בסדר.לא רון,לא ביקשתי ממקגונגל שום עזרה.היא דווקא הציעה להוריד לי משיעורי הבית-"

הפעם היה תורה של הרמיוני לקטוע את ג'וליה."מה?!אני לא מאמינה שהפרופסור נהגה בחוסר יושר מופגן שכזה!"
"אבל סירבתי."
"מה?!אמרת לה לא?!"עכשיו גם הארי לא הצליח לעצור בעדו."את יודעת כמה שיעורי בית אמא שלך נותנת?!"
"תנמיך את הקול,הארי."ציוותה עליו ג'וליה מיד."וכן,אני לא רוצה לקבל ציונים טובים בזכותה,אני רוצה להיות טובה בזכות עצמי."
באותו הרגע,אף אחד לא העיר לרון כאשר פלט "מטומטמת."
***
דראקו מאלפוי היה גם הוא עסוק במחשבות מטרידות.ליבו המשיך להציק לו בגלל הנערה המתולתלת,מגי.
הוא החליט לשים להרהורים המרגיזים סוף.לברר אם הוא אוהב אותה,או שהיא סתם מעצבנת אותו.
דראקו יצא מהמסדרון בזריזות,הולך הליכה בטוחה ומהירה.
הוא כמעט עילף שתי בנות רייבנקלו צעירות מהשנה הראשונה,כשעבר לידם וכמעט דרס אותם בשתי רגליו.
למורת רוחו,הוא לא ראה את מגי בשום מקום.הוא בחר להמתין.
לאחר כעשר דקות וקצת,מצא את הנערה הולכת לבדה במסדרון,שקועה במחשבות.
צחוק הדהד בראשו,הוא הרגיש כמו שועל המוצא את טרפו.'לא כדאי לנערות להסתובב לבדן.'חשב.'אולי מישהו יכול לקפוץ ולנשק אותן בלי שיוכלו לעשות דבר..'
דראקו רץ אליה במהירות,ותפס את ידה.

"היי,מה אתה עושה?!"זעקה,אך לא היה אף אחד שיעזור לה.
הוא דחק אותה אל הקיר."בודק,"אמר.

"מה?!מאלפוי!"מגי פתחה בצרחות,אך דבריה נקטעו בתדהמה כאשר שפתיו של דראקו מאלפוי נגעו בשלה.
הוא התנתק ממנה כעבור שניות,"זהו,הכל בסדר."אמר,אך לא נראה שמילים אלא שיקפו את העובר במוחו.
"אתה מוזר."לחשה מגי,עדיין מופתעת,והפנתה לו את גבה.
דראקו תפס בידה ומשך אותה לאחור.הפעם הזו היא לא התנגדה לו,ונסחפה עימו לנשיקה נוספת.
"אוה,דראקו,"אמרה שהם התנתקו שוב."מה קורה לנו?"

הפרק הקודם		הפרק הבא