פיקצר/האריה,הנחש והזיקית.

ביער אחד רחוק רחוק אי שם, היו שלושה חיות שרבו זה עם זה. נחש, אריה וזיקית. הם רבו על שליטה בכול היער. מי יהיה מלך החיות?

"אני חזק ובעל עוצמה." אמר האריה. "אני אמיץ ואני יוזמתי. לכן אני זה שצריך לשלוט בכול החיות."
הנחש, אשר בא בסיבה אחת הגיונית:

"אאאאאנננניייי." אמר ואז גיחחך מקולו הנחשני. "זאת אומרת, אני יודע להקייש ברגע הנכון."

הזיקית אמרה:

"אני כזיקית לא רק משנה צבעים, אני גם יכולה להחליף מצבים. אני יכולה להיות קשוחה, צבועה, וכול זה מתאים למנהיגה טובה, שזו אני."

"לא..זה אני!" אמר האריה.

"פחח!" צחק לו הנחש בפרצוף. "אתה? מי אתה בכלל? אתה עשית משהו בתנ"ך כמו הגזע שלי?"

"לפחות לא יצאתי מעפן ובגלל זה הורידו לי את הרגלים." צחק האריה.

"אים כול הכבוד." אמרה הזיקית. "מישהו צריך לתפוס את המקום הזה ביידים..ולכן אני היה המנהיגה."

"לא לא לא.." אמר הנחש. "אני יהיה המנהיג." וככה...רבו כול הערב. הגיע שעת לילה. רגע ההחלטה ביער אמור היה להתחיל. כס המלכות המוזהב וכחמישים משרתים נעמדו בשני טורים בשטיח האדום אל הכס. זה היה רגע ההחלטה. הנחש, הזיקית והאריה עלו על השטיח האדום וצעדו יחדו אל הכס. ונעצרו שני מטרים ממנו שבו הקוף הראשי, המשרת האישי של המלך או המלכה התיישב מתחתיו.

"הובכן...מי המלך או המלכה?" שאל הקוף. כולם התפרצו והוא השתיק אותם במילה אחת: "די!"

"טוב.." אמר הקוף כשהו ממשיך לחשוב. "אני מבין. בשביל זה המציאו את קוביית המזל." והוא הוציא מפנקס הרשימות שנח לו לצידו נייר  והפך אותו מאוריגמי לקובייה. צבע כחול,ירוק ואדום נפרשו מעלייה בכיוונים שונים בכול צדדיה.

"אים יצא כחול...מובן שזו הזיקית אשר יכולה לשנות את צבעיה. אים יצא אדום...מובן זה מלך החיות לשעבר, האריה, עם הרעמה האדומה. ואים יצא ירקרק, הובכן, זהו הנחש. צבע עורו ירקרק. מוכנים?"

כול אחד מהם הנהן באי רצון.

"וזכרו." אמר הקוף. "השניים שלא יצאו יאלצו לוותר, לנצח."

כששלושתם שמעו את המילה לנצח, הם הבינו שלא יוכלו להתמיין יותר לעולם. שלושתם נסוגו בריצה מהשטיח האדום ולא חזרו עד לשנה הבאה. נשר מרהיב הגיע אל השטיח האדום וצלח אותו והוכתר כמלך.