רינגו

רינגו הביט בעיניה השחורות של פולה.אבל שחור לא היה נוקשה,כמו שתמיד מצפים מהצבע,אלא חם,תומך ורגיש.
"פולה,"אמר רינגו,"אני יודע.ואני רוצה...שתלמדי משהו."
פעם ראשונה שפולה שינתה את הבעתה,להבעה סקרנית.
"ללמוד...מה?"
"תשמעי,"אמר רינגו במבט מלא משמעות,"אבא שלי,הוא...הוא יודע כמה אנחנו חברים טובים."
פולה הנהנה באיטיות.לאן הוא חותר?שאלה את עצמה.
"והוא חושב שיהיה נחמד-כאילו,רק עם את רוצה,ברור-כלומר...הוא חושב שיהיה נחמד...עם את תהיי...כמעט כמוני."
פולה נעצה בו מבט מלא אימה ותימהון.
"מה-מה זאת אומרת?"היא שאלה בקול רועד.
"זאת אומרת ש...את יודעת ש...אוף,אני לא טוב במילים,"נאנח רינגו.
פולה ליטפה את כתפו בתמיכה."קדימה,שפוך,"דרבנה אותו.
רינגו הביט בה,והיא חייכה אליו חיוך תומך.
רינגו מעולם לא אהב אותה יותר מאשר הוא אהב אותה כעת,אז הוא התחיל לספר לה.
"אבא שלי,הוא מכיר עוד כמה כמוני.את יודעת...אנשי-זאב."
פולה הנהנה."מה,והוא חושב שאני אסכים שינשכו אותי כמוך?"שאלה פולה בכעס.
"לא,"מיהר רינגו להגן אל אביו,"הוא חושב ש...טוב,אני אספר לך מהתחלה."
"אבא שלי הכיר פעם חברת נערים כמוהו,אני לא יודע בדיוק מה הוא,אבל זה לא משנה.אחד מהם היה כמוני.נדמה לי שקוראים לו...למוס רופין?...לא,סליחה,רמוס לופין.והוא היה כמוני,והיו לו עוד שלושה חברים.אז הם חשבו על רעיון שיוכל להקל מעת על ההשתנות של לופין,והם הגיעו למסקנה:שגם הם,שלושת החברים הנותרים,ישתנו...אבל לא לזאבים.אלא לחיות אחרות."
פולה פערה את עינייה."יכול להיות דבר כזה?!"שאלה באי אמון.
רינגו חשב על מה שאמרה,ואז צחק צחוק מריר."לא,לא בנשיכה."
"אז איך?!"
רינגו חשב לרגע אל דבריו,ואז אמר בזיהרות,"אבא שלי מלמד איך להיות כאלה.אני חושב קוראים לזה...נו,"הוא ניסה להיזכר.
פולה גם חשבה על שם הולך ליצורים משונים כאלה.חיות-אדם?אדם-חי?לא.נדוש.
"אהה,נזכרתי,אנימגוס."
פולה כיווצה עפעפיה.אנימגוס?מה השם הזה?
"טוב,בכל אופן,השלושה חברים הם היו כאלה.את יכולה להשתנות לאיזה חיה שאת רוצה,מתי שאת רוצה,איפה שאת רוצה.אבל צריך לעבור מבחנים,"אמר רינגו בצער.
"נו...אז את רוצה?"שאל רינגו.הוא השפיל את מבטו לרצפה,נבוך.הוא רצה בלכ מאודו שפולה תהיה איתו בזמן הזה,הזמן הנורא,קצת להשתעשע ביחד,שלא יסבול משעמום.
יהיה כל כך נחמד עם היא תהיה איתו.כל כך שמח.
פולה חשבה על זה גם.היא בהחלט רצתה לעזור לרינגו,החצי השני שלה,לעזור לו כדי שיהיה משהו שיקל עליו בזמן ההשתנות,ובזמן שהוא הופך לפרא אדם-עם אפשר לקרוא לזה כך.
אבל מצד שני...
היא יודעת איזה סיכון היא לוקחת.או חושבת שהיא יודעת.זה סיכון נוראי...היא יכולה להיפצע ממנו...היא כבר נפצעה מריגנו פעם,כשהיה במצב החייתי שלו.
הורייה קיבלו זאת כתירוץ שהיא התגלגלה במדרגות ונשרטה קשות מזכוכיות של חלון שניפצה בעת 'גלגולה במדרגות'.שנה שלמה רינגו התייסר בגלל המקרה הזה.
בסוף היא החליטה.
פצעים או לא פצעים,הוא חבר.
"אני מוכנה לקחת סיכון."היא אמרה."בתנאי שאביך מלמד אותי."
רינגו הרגיש מאושר.הנה,היא הסכימה.כמה נפלא.כמה אושר.כמה טוב.
"פולה...תודה,"נאנח רינגו וקפץ עלייה בחיבוק שמחץ לה את העצמות.
"תודה תודה תודה תודה!!!!"אמר לה רינגו ברגש.פולה הסמיקה.
מה לא עושים בשביל חבר,חשבה בשמחה.
"

הפרק הקודם		הפרק הבא