פרופסור איגל הופיעה פתאום. "מר דמבלדור," היא אמרה, "מעולם,אבל מעולם לא ראיתי תלמיד שנה ראשונה עם יכולות כאלה, בוא איתי בבקשה" (פרופסור איגל היתה ראש הבית של רייבנקלו). אלבוס קם מהספה והלך בשקט אחרי פרופסור סימונה איגל. הם היגיעו לרחבת הכניסה, והלכו לעבר גרגולי האבן. "לויאקרפוסנט" היא אמרה, ולפתע זוג הגרגולים זז וחשף מדרגות. "קדימה, נעלה!" אמרה פרופסור איגל ושניהם עלו על המדרגות. להפתעתו הרבה של אלבוס, המדרגות ריחפו באוויר עד לדלת כסופה ומהודרת. פרופסור איגל נקשה על הדלת בעדינות ואלבוס שמע: "יבוא!" ואז , פרופסור איגל פתחה את הדלת. "או, מי יש לנו כאן!" שמח המנהל. " הילד הזה, פשוט גאון! ראיתי אותו מבצע 2 לחשים, לויקורפוס ולומוס, לחשים ברמה ג'! והוא אפילו לא התחיל ללמוד!" אמרה פרופסור איגל. "מענין.." אמר המנהל, והוציא ספר עב כרס ומאובק. "בצע לי בבקשה את הלחש וינגארדיום לביוסה". אלבוס השתעל ואמר: "וינגארדיום לביוסה!" להפתעתו הרבה של המנהל, הספר התרומם וריחף באוויר. המנהל החוויר ואמר: " פרופסור איגל, צדקת! בואי איתי לרגע לשיחה פרטית". אלבוס ישב חיוור עוד יותר מהמנהל כשלפתע הם חזרו והודיעו לו בשמחה: "אלבוס, אתה תוקפץ ללימודי השנה השלישית!"
המשך בקרוב!
|