הארי מנגב החומוסים

בפעם הראשונה שהארי ראה חומוס הוא התעלף.

הוא מעולם לא ראה דבר מגעיל ודוחה יותר מזה - מין עיסה גועלית דביקה, המזכירה במראה שלה קיא.

הארי הסתובב בשוק כאשר ראה את החומוס ואיבד את ההכרה.

כאשר דאדלי הגיע למקום וראה את הארי מרוח על הריצפה, הוא בעט בו.

מעוצמת הבעיטה הארי התעורר, נעמד על רגליו במהירות, פוזל במקצת, והביט בדאדלי.

דאדלי היה עסוק באכילת לאפה מלאה בפלאפל ובחומוס, פיו היה מלוכלך משאריות הארוחה.

"מה התעלפת י'נקבה?" שאל דאדלי, "בחיים לא טעמת חומוס?".

"לא נראה לי שזה יעשה לי טוב" השיב הארי, "אפילו לקרוקשנקס לא הייתי נותן את זה, זה היה גורם לו לבעיות עיכול".

דאדלי המשיך לאכול את הלאפה בהתלהבות וכמות אדירה של חומוס נזלה על סנטרו.

"בא לי עוד אחד" אמר דאדלי לאחר שגמר את הלאפה, "אני הולך לגנוב כסף מאבא".

דאדלי, שישבנו שקל כמעט כמו הארי עצמו, התרחק מהמקום בדהירות קרנף, בעוד מכנסיו מחליקים על אחורייו.

בזמן שהארי עמד כך בשמש נתפס לו הגב.

מרוב כאבים הארי התחיל לרוץ הלוך וחזור במורד הכביש.

בשלב מסוים החליט הארי שחם לו מדי, אז הוא נשכב מתחת לספסל ונרדם.

הוא חלם שהוא שוחה באגם השחור בהוגוורטס, כשלפתע האגם הפך לחומוס ןלכד את הארי האומלל בתוכו.

"לא חומוס!!! רק לא חומוס!!" החל הארי לזעוק, "מתי כבר יגמר הסיוט הזה?".

הארי התעורר מהחלום שטוף זיעה.

הוא הזדקף, דפק את הראש בתחתית הספסל, והתעלף שוב.

וכשהתעורר... 

		הפרק הבא