לא כמו אבא

ניגשתי לשולחן של סלית'רין.הם מחאו כפיים מנומסות פה ושם.הרגשתי לא בנוח לגבי מה שקרה לי עם לילי.במיוחד בשיעורי שיקוים,בהם לילי הצטיינה במיוחד.אני גרוע בשיקוים וכל פעם שהפרופסור ניגשה לשולחן שלי(אם אפשר לקרוא לפעולה זו 'ניגשה')היא לא התעכבה ועברה מיד לשולחן הבא.לילי הקפידה  בכל הזדמנות שכזו שאני שומע אותה צוחקת ורואה אותה תוקעת בי מבטים מזלזלים.

בשאר השיעורים אני דיי טוב(לדעתי)...כל בוקר אני מתעורר בערך ב-7:00  (הודות למאלפוי שבטוח שהוא החבר הכי טוב שלי-למרות שאני מנסה לתת לו רמזים ברורים שיעזוב אותי,הקרצייה יותר מידי דפוק כדי שיבין...)אבל יום אחד קרה משהו מאוד מוזר:

ראיתי יד מופיעה משומקום מעל הדייסה שלי,מחזיקה בסוג של כרטיס ברכה כתום.ניסתי להתעלם.אבל היד עשתה לי כל מיני טפיחות על הראש עם הכרטיס וזה התחיל לחרפן.החלטתי שמה שזה לא יהיה,זה לא נראה מסוכן-אז לקחתי את הכרטיס מהיד המסתורית.הרגשתי הרגשה מוזרה,היד הזאת הייתה מוכרת לי מאיפשהו.אבל אני לא זוכר מאיפה...מה שזה לא יהיה,זו היתה יד חלקה בהירה ויפה.פתחתי את הכרטיס והיה כתוב ביפנים בכתב עגול וצפוף:

יומולדת שמח סלאזר

                  ממני...

וואלה!באמת יש לי היום יומולדת... איך שכחתי?!ושאלה אחת הטרידה אותי הרבה יותר:מי יודע שיש לי היום יומולדת?!אני כמעט שכחתי מיזה...

וגם

מי היה נותן למישהו שבמקרה,לגמרי במקרה,הוא הבן של אותו מישהו שהיה אחרי לכל הרציחות שהתבצעו לפני איזה שלושים שנה,כרטיס ברכה ליומולדת?!

היום היה משחק הקווידיץ' הראשון של העונה:סלית'רין נגד גריפינדור.אני לא ידעתי איזו קבוצה אני מעודד.לא אהבתי את חברי לבית סלית'רין אבל לגריפינדור יש שחקנים מעולים.חוץ מזה-גריפינדור וסלית'רין כל הזמן ביריבות.

שנכנסו הקבוצות של גריפינדור וסלית'רין למגרש מייד ידעתי את מי אני מעודד.בין השחקנים של גריפינדור היה ניתן למנות את הפוטרים:אלבוס בתור שומר וג'יימס בתור חובט וקפטן.הקפטן של סלית'רין היה סקרופיו(משחק גם בתור רודף).ילד מעצבן עם הורים עשירים ברמות.הוא אח של מאלפוי. בתור מעריץ קווידיץ'(אוהד את הצרעות מווימבורן)שמתי לב לריבוי בעבירות."הוא מירפק אותו יותר מידי!" "הוא עשה 'הזנבה'" אבל מאדם הוץ הזקנה לא שמה לב כלל וכלל לעבירות שסית'רין עשו!לעומת זאת גריפינדור שיחקו ברמה מעולה-יחסית לגילם.בסוף גריפינדור ניצחו כאשר רוז וויזלי תפסה את הסניץ' (בחיי שהילדה הזאת יודעת לעוף!!!)מאה שבעים-תשעים.

שחזרתי לחדר המועדון הייתה שם מסיבה גדולה.לא הבנתי למה?גריפינדור ניצחו!

לשאלה זאת הבנתי את התשובה מייד,כי מישהו משנה חמישית הכין שלט שזז ומראה את מאדם הוץ הזקנה מסתכלת על משחק קווידיץ' בעוד מרביצן נהדף לעברה ופוגע בפניה.מעל הציור המגעיל נכתב:מאלפוי,תודה!

מסתבר שאדון מאלפוי שיחד את מאדם הוץ בסכום נכבד של אוניות זהב.

  אדון מאלפוי ישב בכורסא הכי נוחה בחדר המועדון ולידו המאלפוים.

לוציוס(המאלפוי בגילי)לחש משהו לאביו והצביע אלי.אדון מאלפוי השיב לו הנהון קצר וסימן לי בידו לגשת אליו.ניגשתי.

"לוציוס שלי אומר לי שאתה הבן של אדון האופל" "נוווו..." "יש לך תוכניות להמשיך בדרך אביך?!מאוד נהינתי לשרת את אדוני---" אדון מאלפוי המשיך לדבר לעצמו.אני כבר לא הקשבתי.בליבי נוספה נקודה נוספת למחשבה,אני,

                                                      לא כמו אבא!

הפרק הקודם		הפרק הבא