אמילי

אמילי / פרולוג:

אמילי ישבה על סלע בולט באמצע קרחת יער שוממת סמוך לבקתה של האגריד.

לא ממזמן היא סיימה את תהליך ההפיכה לאנימאגוס והיא נהנתה לשנות את צורתה וללכת ליער להתבודד יחד עם מחשבותיה.

לאמילי לא היו הרבה חברות. למען האמת, היו לה רק שתיים. קייט וג'סיקה. גם הן תלמידות השנה השישית, וגם הן בגריפינדור.

שאר הבנות בשכבתה של אמילי היו דיי מטומטמות, לדעתה. מעל המיטות שלהן הן תלו פוסטרים ותמונות של ג'יימס פוטר, סיריוס בלק ושאר החתיכים מהשנה השישית, ואת זמנן הפנוי הן היו מעבירות בלרגל אחריהם ולרכל על עם מי הם היו ומה הם עשו.

באותו היום, היא הייתה לבד. קייט הלכה לאימון קווידיץ' וג'סיקה הייתה בספרייה וכתבה את החיבור בשיקויים.

אמילי, שכבר גמרה את החיבור ונותרה משועממת בחדר המועדון, החליטה לצאת לטייל במדשאות.

הצורה שאליה הפכה אמילי הייתה גורת חתולים קטנה וחמודה. שחורה כמו שיערה החלק של אמילי.

אמילי לא אהבה חתולים. אם היא הייתה יכולה לבחור לאיזו צורה להפוך, היא הייתה בוחרת שועל. אמילי אהבת שועלים, ותמיד כששאלו אותה למה היא לא ידעה להסביר. אבל מכיוון שהיא לא יכלה לבחור, היא פשוט השלימה עם המצב.

אמילי קמה ממקומה, ניגשה לעץ קרוב והחלה לטפס עליו בציפורניים שלופות. היא כמעט והגיעה לענף אחד שהיה הקרוב ביותר לאדמה, כשלפתע היא החליקה מהעץ והתגלגלה אחורה על העלים היבשים.

פתאום היא שמעה קול צחוק מימינה.

היא הסיטה את ראשה בחדות לכיוון הרעש, נדרכת. מבטה נתקל בתלמיד השנה השישית נאה למראה, שישב שעון על אחד העצים והביט עליה. סיריוס בלק.

הוא היה גבוה, בעל שיער חום חלק, שגלש עד לכתפיו, והיווה מסגרת לפניו הבהירות, ועיניו הכחולות-אפורות היו ממוקדות על אמילי.

'מה הוא עושה פה?' חשבה.

הנער המשיך להביט בה לכמה רגעים.

אמילי, שוכחת שהיא עדיין בצורת חתולה, פתחה את פיה כדי לדבר אליו, אבל כל מה שיצא לה היה 'מיאו' אחד חלוש.

סיריוס צחק שוב. היא ציפתה שהוא ינסה להבריח אותה, או לתפוס אותה במקרה הגרוע, כמו שכל התלמידים האחרים עשו כשנתקלו בה, אבל הוא רק הסיט את ראשו וחזר לבהות בכיוון השני.

אמילי היססה קצת, אבל אחרי כמה שניות היא התקרבה אליו באיטיות.

כשהייתה במרחק של פחות מחצי מטר מרגלו, הוא שם לב אליה.

הוא אסף אליו את רגליו והצמיד אותם לחזהו, טומן את ראשו ביניהם.

אמילי הופתעה. סיריוס בלק לא היה טיפוס השקט המתבודד, הוא היה מסוג הנערים המקובלים שתמיד מוקפים בחברים. או חברות, במקרה שלו.

היא המשיכה להתקרב עד שהגיעה אליו, והתחככה ברגלו.

הוא הרים את ראשו בהפתעה והביט בה. אחר שלח את ידו וליטף אותה מאחוריי אוזנה בהיסח דעת.

אמילי הרגישה זרם מרטיט עובר בגופה. היא גרגרה והתיישבה לידו.

"גם את מרגישה בודדה?" הוא שאל אותה, מביט אל צמרות העצים.

היא הרימה אליו את מבטה בהפתעה.

"אני יודע שאני לא צריך להרגיש בודד, אבל ככה זה. את מבינה?" אמר מבלי להסיט את מבטו.

הוא צחק.

"אני עד כדי כך בודד, שאני מדבר לחתולים..."

הוא המשיך לשבת ככה לכמה דקות נוספות ואז קם בפתאומיות, הולך בחזרה לכיוון הטירה.

אמילי המשיכה להסתכל לכמה דקות על המקום שבו ישב לפני רגעים אחדים, ואז החלה לרוץ חזרה לטירה גם היא.

*~*~*~*~*~*~*~

פיק ראשון שלי.. תגובות וביקורות בונות יתקבלו בברכה!! :)

כל הזכויות שמורות!

		הפרק הבא