אהבה מעבר לפינה

פיק שני שלי אז להתחשב..... תהנו חבר'ה אוהבת אותכם, ובבקשה תכתבו תגובות בונות ויפות! פלייייזזזזזז! תודה רבה לבטאית המדהימה שלי: ליאל גונן!!!!!!!!!!  פרק מ"ס 1: המכתב: הארי ישב על הספה בסלון שבמחילה וחשב על ג'יני.
הוא חשב על הפעם האחרונה שהם התנשקו ביום הולדתו ה-17... איך היה לו כיף בסביבתה ואיך הוא נאלץ להיפרד ממנה בשנה השישית מפני וולדמורט... ג'יני עכשיו לא הייתה במחילה, היא הייתה בחופשה עם החברות שלה, אבל הארי השתוקק להיות בחברתה. הוא פחד ממה שיגיד רון, אח של ג'יני, הארי פחד שרון יחשוב שזה בגידה, שהוא לא חבר נאמן... אבל אז צץ במוחו רעיון.
"הרמיוני," הוא קרא לה בקול, "הרמיוני, איפה את?" צעק לחלל הבית.
"אני עם רון, בחדר שלו , קרה משהו?" היא השיבה.
"את יכולה להוא רגע?"
"כן, אני באה!" אמרה הרמיוני וירדה במדרגות אל הארי. היא התיישבה על הספה וחיכתה למוצא פיו.
"תקשיבי הרמיוני, אל תצחקי או משהו כזה כי אני עומד להגיד לך משהו..." הוא אמר והרמיוני הנהנה בראשה בחיוב.
"אני לא אצחק," הבטיחה הרמיוני. 
"אוקי תקשיבי... אני - אניאוהבאתג'יני." הוא אמר בנשימה אחת, מסמיק עד לשורשי שערותיו.
"מה? לא הבנתי, סליחה." אמרה הרמיוני. הארי לקח נשימה עמוקה ואמר בקול ברור אך שקט, "אני אוהב את ג'יני."
"הארי זה נפלא!" צהלה הרמיוני ומחאה כפיים קלות. "אתה לא יודע כמה היא אוהבת אותך! היא משוגעת עליך! וואו... אם היא הייתה שומעת את מה שאתה אומר עכשיו היא הייתה חוזרת לפה בשיא המהירות!" היא אמרה בחיוך.
הרמיוני שמחה מאוד, כמה שג'יני חולמת על זה שהארי יגיד את זה...
"תודה רבה הרמיוני... אבל יש לי בעיה." אמר הארי גם הוא בחיוך. 
"והבעיה היא...?"פתחה הרמיוני כדי שהארי ימשיך.
"הבעיה היא זה שאני לא יודע איך להגיד לה את זה..." הוא המשיך, הרמיוני היססה לרגע ואז אמרה, "תשלח לה ינשוף כי היא לא פה עכשיו, תגיד לה שאתה תשמח שהיא תבוא מהר כי יש לך משהו חשוב להגיד לה, ונראה איך היא תגיב." אמרה הרמיוני.
"וואו הרמיוני את גאונה, ברצינות, תודה רבה!!" צהל הארי. "טוב אני הולך לשלוח לה ינשוף." אמר הארי וקרץ להרמיוני.
"ושוב תודה הרמיוני!" 
הוא פנה ללכת והרמיוני עלתה לחדרו של רון, הארי הוציא את העט הנוצה, קלף והתחיל לכתוב:                                                 ג'יני יקרה   יש לי משהו חשוב מאוד להגיד לך, לכן אני אשמח אם תחזרי מהר מאוד למחילה, כי זה באמת דחוף.
אני מצטער שנפרדתי ממך. אין לך מושג.                                         - הארי -    נ.ב. אם אני מפריע לך אז תבואי מתי שיתפנה לך.   הארי גמר לכתוב את המכתב, קרא אותו 3 פעמים ואז ראה שהתוצר יצא טוב.
הוא קיפל את המכתב, הכניס אותו למעטפה וקשר את המכתב לרגלה של הדוויג, התנשמת החדשה שלו על שמה של הדוויג שנרצחה. 
הדוויג יצאה למסע.   ***   "ג'יני, אז לאן הולכים מכאן?" שאלה לונה את ג'יני.
 "אה אני לא בדיוק יודעת..." ג'יני חשבה בקדחנות. "בואו נתעתק ליער דין, שמעתי מהרמיוני שיפה שם במיוחד בקיץ." אמרה לבסוף והם יצאו לדרך.
כמה שג'יני התגעגעה למחילה, היה לה כיף כאן והיא לא רצתה שלונה ופרוואטי יפספסו את כל החופשה רק בגלל געגועיה של ג'יני הביתה.
אבל היא מאוד התגעגעה למגע של הארי, למתיקות השפתיים שלו, לעיניו הירוקות שמוסרות אהבה וחום, אבל היא לא יכלה להתנשק איתו עכשיו. 
הוא נפרד ממנה. כמה שהיא בכתה, אבל היא ידעה שזה לטובתה, היא ידעה שהארי לא רצה שהיא תיפגע מוולדמורט בגלל שהיא הייתה קרובה אליו.
אבל עכשיו וולדמורט חוסל, תפסו כבר את כל האוכלי המוות הניצולים ושמו אותם באזקבאן.
אז למה הוא לא חוזר אלייה?
את זה היא לא ידעה. כמה היא רצתה את הארי שיהיה שלה, רק שלה...
פתאום נקטעו מחשבותייה. בשמיים הופיעה נקודה לבנה, היא הלכה וגדלה עד שלבסוף היא ראתה שזוהי תנשמת, התנשמת של הארי.
היא התרגשה מאוד, הינשוף הביא לג'יני את המכתב (הוא גם נשך לה את האוזן בחיבה) ,היא אמרה לחברותיה שהיא הולכת לשירותים, כדי שרק היא תוכל לראות מה יש שם ולא מישהו אחר...
היא פתחה את המכתב וכשקראה אותו היא כמעט התעלפה, היא קראה שוב ושוב ולא האמינה מה עינייה רואות...
הארי רוצה להגיד לה משהו חשוב מאוד והוא מבקש שהיא תחזור מהר למחילה, הוא מצטער על זה שהם נפרדו...
"אני לא מאמינה!!!" צרחה ג'יני באושר.
"ג'יני? הכול בסדר איתך ? קרה משהו?"שאלה לונה את ג'יני, דופקת על דלת השירותים הכימיים, "לא, אני בסדר," השיבה ג'יני ויצאה מהשירותים, כולה מאושרת, החיוך מתנוסס על פניה והיא הרגישה ששום דבר לא יכול למחוק את החיוך הזה, חיוך שגרם ללחייה לכאוב...
"טוב תשמעו , שינוי בתוכנית, אני חייבת עכשיו לחזור הביתה בגלל שקראו לי דחוף! אז אני באמת מצטערת שאני משנה תוכניות אבל אמרו לי שזה דחוף אז אין לי ברירה, תמשיכו בחופשה אם אתן רוצות אבל אני לא יהיה בסדר?" הכריזה ג'יני.
"אוף טוב... אם זה דחוף אז אין מה לעשות..." נאנחה פרוואטי בזעף.
"סליחה! באמת סליחה... ביי, חברות, אוהבת אותכם!" אמרה ג'יני. היא נכנסה לשירותים הכימיים פעם נוספת והתעתקה למחילה, לסלון.  בנתיים הארי ישב בסלון, תוהה מה לעזאזל הוא יאמר לג'יני ואיך להתחיל שיחה זו. 
מתי היא תחזור? מתי היא תחזור? תגובות אנשימים!!!!!!!!!!! אוהבת אותכם המונמון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

		הפרק הבא