בגידה מסריחה.

היתה שתיקה קצרה, עד שלבסוף פנסי פצתה את פיה. ההלם ניכר בבירור על פניה. "בגלל גריפינדורית אתה נפרד ממני?"

דראקו שתק. השתיקה החלה להיות בלתי נעימה. הוא הרגיש כאילו זאת היא שגבוהה ממנו, ולא להפך.

"כבר ערב," אמרה פנסי לבסוף. "יש סעודה באולם הגדול."

"כן..." מלמל דראקו. "אני אלך לחפש את קראב וגויל." הוא חיפש תירוץ משכנע להתרחק מפנסי, ורצוי שמהר.

"בסדר." פנסי לא התנגדה. "נפגש באולם."

*****

"איפה הייתם?" דראקו נעמד, שתי ידיו מונחות על מותניו. קראב וגויל עמדו מולו, כל אחד מהם נושא בידיו הענקיות עשרות עוגות קטנות.

גויל הכניס עוגה לפיו ובלע. "אכלנו באולם."

"ולא הזמנתם אותי?" שאל דראקו בעלבון קל.

הם רק משכו בכתפיהם והמשיכו לזלול.

בגלל ג'יני אני אתרחק מחבריי? תהה דראקו. הפחד, תחושה שלא חש לעיתים קרובות, החל לבעבע בעורקיו כמו חומצה. אמנם ייתכן שאני והארי נהיה ידידים, אבל אני מעדיף חברים מסלית'רין.

"נתראה בחדר המועדון." אמר גויל.

קראב היה היחיד שראה שיש לו מעט נקיפות מצפון. "אני אבוא איתך."

"לא, זה בסדר." אמר דראקו בקור. "לך תעשה עוד משהו עם גויל, ואל תטרחו להזמין אותי."

קראב פתח את פיו לענות, אך דראקו כבר התרחק משם.

הוא קיווה שיהיו עוד סלית'רינים חוץ ממנו ומפנסי באולם. הוא נכנס לאולם בחשש והביט סביב.

האדם הראשון שראה היה הארי. כמובן שהארי לא ידע על הנשיקה שלו ושל ג'יני, ודראקו שמח על כך.

"ג'יני שוחררה מהמרפאה." אמר הארי.

רון הצטרף אליהם. דראקו עמד לענות, אך רון דיבר.

"השתגעת? אתה מדבר עם מאלפוי? ההוא שאויב שלנו וכל זה?" אמר רון בהפתעה.

ג'יני רצה אל דראקו, ובלעה את רוקה. היא נראתה כאילו לא היה אכפת לה שרון והארי עומדים שם.

"שוחררתי מהמרפאה." היא השפילה את מבטה. הארי ורון הביטו לעברם בתמיהה.

"זה נפלא." דראקו ניסה לחייך, אך לא הצליח. רון והארי ממש לא צריכים לדעת שהם חברים. לפעמים הוא מוצא את עצמו תוהה מה ג'יני חושבת לעצמה ברגעים מסויימים.

ג'יני חייכה חיוך קטן ונישקה אותו. מול רון והארי. כאילו לא אכפת לה שאחיה וחבר של אחיה מסתכלים עליהם, ועוד הם בכלל לא יודעים שהם חברים.

לפתע דראקו מצא שלא אכפת לו מרון והארי. הוא נישק אותה בחזרה, ושכח מהכל.

"מה - ?" צרח רון.

"אתם ב - ביחד?" גמגם הארי.

דראקו וג'יני רק התנתקו, והחליפו מבטים מחוייכים.

הפרק הקודם		הפרק הבא