Rider on the Storm

כותב: Dune
הגולש כתב 26 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 2058

(5) 11 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: אנגסט, דרמה - שיפ: ג'ורג'/ אנג'לינה, פרד/ אנג'לינה - פורסם ב: 20.05.2011 - עודכן: --

המלץ!

ID : 2124

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

שם: Rider on the Storm (לא טעיתם - שוב אני והדורססיה שלי ><)
כותבת: מאיו.
פאנדום: ה"פ D:
ז'אנר: אנגסט-דרמה כזה.
שיפ: ג'ורג'לינה מרומז ~
ויתור זכויות: לרולינג על ה"פ, ולדורס על השיר.
הערות: מוקדש לרייצ' שקראה את זה מזמן מזמן <:

פרד, כאן ג'ורג'.
זוכר אותי, שם למעלה, אח-גדול-בחמישים-שניות?
שוב חודש דצמבר גשום וסוער. שום דבר לא באמת השתנה בחורף האחרון מהחורפים הקודמים.
הכל אותו דבר... הכל חוץ מהעובדה שאתה לא שם, ואני לבד.
כשהיינו יחד תמיד היה לנו משהו לעשות - אפילו בגשם שוטף כמו היום. תמיד רכבנו בגשם יחד, על קרשי עץ רטובים או מלאים בשלג. אחר כך אמא הייתה כועסת עלינו שהישבנים שלנו רטובים ושהיא לא תהיה מופתעת כשנצטנן; ואכן כך קרה - כל חורף, כמעט באותה התקופה, חטפנו שפעת. אבל אפילו אז היינו ביחד, ואפילו אז סיפקנו בידור לכל בני המשפחה.

Riders on the storm
Riders on the storm
Into this house we're born
Into this world we're thrown
Like a dog without a bone
An actor out alone
Riders on the storm

נולדנו לבית הזה יחד; זוג תאומים כתומי שיער בערב הראשון באפריל שנולדו במחילה באמצעות ערכת הלידה הקוסמית הביתית של אמא, בהפרש של חמישים שניות בדיוק... קודם אתה, אחר כך אני. מהחיוך הזדוני שחייכנו זה לזה כבר בלידתנו, כך אמא סיפרה, היה ברור שנהיה משהו מיוחד. לא סתם עוד תאומים שייוולדו, יחיו וימותו כשתגיע שעתם.
נזרקנו למציאות הזו יחד; תאומים לבית וויזלי העניים וטהורי-הדם בהכחשה. זוג תאומים אחרי שלושה אחים גדולים ומוצלחים, ובהמשך נולדו גם עוד שניים- רון וג'יני.
אף פעם לא היינו "סתם עוד וויזלים". תמיד היינו חייבים לבלוט ולהיות הכי מיוחדים ומצחיקים שיש. מאז ומתמיד היינו המצחיקים במשפחה. לא היה אחד שלא ניסה להחניק צחקוקים מזה שבחתונה המי-יודע-כמה של דודה מיוריאל, כשהיינו בני שלוש, הכנסתי לך את השרביט של אבא לאף והתעטשת עליו כמעט מיד.
אף פעם לא היינו מוצלחים בלימודים – זאת אומרת, כן, אבל לא כמו פרסי, ביל או צ'ארלי; אבל הצטיינו בדברים אחרים - הצלחנו להצחיק את האדם העצוב ביותר באזור והצלחנו להפיג את המתח ששרר באוויר עם איזו בדיחה טובה.

There's a killer on the road
His brain is squirmin' like a toad
Take a long holiday
Let your children play
If ya give this man a ride
Sweet family will die
Killer on the road, yeah

אני זוכר שברגעיך האחרונים צחקת מחומר של פרסי. פרסי, האח הגדול והפוץ והמשעמם ביותר שלנו.
אני כמעט בטוח שהוא למד ממך דבר או שניים כשסיפר את זה.
ועכשיו... אתה מת. ואני לבד. ניסיתי לרכב על מזחלות הקרשים שאלתרנו לנו אז, אבל הן כבר קטנות ואני מרגיש טיפשי מכדי לעשות את זה בלעדיך.
אני לא יכול להשלים עם המציאות הזו, לעזאזל.
אני בקושי אוכל; אני בקושי שותה; אני בקושי ישן. אני לא באמת חי בלעדיך, פרד. אני סתם קליפה ריקה מתוכן, כמו סרטן שרוקנו לו את הבפנים.

Girl ya gotta love your man
Girl ya gotta love your man
Take him by the hand
Make him understand
The world on you depends
Our life will never end
Gotta love your man, yeah

אנג' אומרת שהיא מודאגת, והיא אומרת שהיא מתגעגעת אליך מאוד... אבל לא כמו שאני מתגעגע אליך. היא מנסה לנחם אותי בכל דרך אפשרית, אבל אני פשוט לא יכול להיות איתה. אני מוטרד מעצם העובדה שהיא הייתה שלך וכאילו גנבתי לך אותה.
"אנג'," אני אומר לה, נאנח. "מוטב לך שתעזבי אותי ותמצאי מישהו אחר שבאמת יאהב אותך ולא ידע דבר מהסיפור של פרד."
"אבל – " היא לוחשת, רוכנת אליי במבט מבולבל ועיניה הגדולות עצובות.
"לא, אנג'. אני רציני."
"ג'ורג', אני אוהבת אותך מאוד. אהבתי גם את פרד, אפילו יותר משאהבתי אותך; אבל פרד מת. תשלים עם זה. הוא לא יחזור רק כי אתה רוצה בכך..." לוחשת אנג', מיואשת מהסיפור החוזר ונשנה. "פרד מת והוא שייך לעבר, ואנחנו בהווה – "
אני קוטע אותה בסטירה היישר לפרצוף. לא יכולתי לשאת את זה יותר ואיבדתי שליטה לרגע.
אתה פשוט לא שייך לעבר. אני לא מסכים.
"ג'ורג'!" היא מצליחה לפלוט מילה חלושה מבין שפתיה, ואחר-כך פורצות דמעות מעיניה והיא רצה במעלה המדרגות לפני שאני מספיק להתנצל.
אחר כך, כמובן שניחמתי אותה וכל זה... אבל היא פשוט בכתה ובכתה ורק בכתה. היא אמרה שזה לא עצם המכה שהכאיב, אלא עצם זה שפרד באמת איננו. זאת אומרת, אתה. הערתי את שנינו מהפנטזיה שאתה עדיין פה. ואיכשהו, אני עדיין פה ומקריא לעצמי את המילים האלה בשקט ובוכה. אם היית פה, בטח היינו צוחקים או משהו... אבל לא.

Riders on the storm
Riders on the storm
Into this house we're born
Into this world we're thrown
Like a dog without a bone
An actor out alone
Riders on the storm

עכשיו אני סתם איזה שבר כלי, רוכב בסערה על מזחלת עץ מאולתרת של ילדים קטנים וג'ינג'ים שנולדו באחד באפריל בהפרש של חמישים שניות; קודם אתה, אחר כך אני.

תגובות

וואו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! · 20.05.2011 · פורסם על ידי :הרמיוני גיירנג'ר היפה

מדהייייייייייים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11 אבל מדכא.. יש לך כישרון............

לכל הרוחות. · 22.05.2011 · פורסם על ידי :peace and love

אני בוכה מפאנפיק.
הזוי.
תרגום מאופק:
ממממממממממממממממדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדההההההההההההההההיייייייייייייייייייייייייםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מאוד מאופק, אהה?
טוב, דוגרי, דירגתי חמש.

מהמם · 23.05.2011 · פורסם על ידי :FOX52