קיר הגרפיטי

קיר הגרפיטי של בית הספר שלנו היה מאחורי שירותיי-הבנים בחצר האחורית.
הרבה ילדים אהבו לכתוב עליו דברים כגון: "תום המלך!" או: "רון היה כאן-והוא עוד יחזור!" או: "דן+ מיקה= אהבה לנצח נצחים!". אתם מבינים? אין סיכוי שבבית הספר שלכם-אין קיר כזה!. מדוע אני מספרת לכם על קיר גרפיטי מאחורי שירותי-בנים בחצר אחורית מטופשת? כי שם הסיפור שלי התחיל:

סיימתי את שיעוריי הבית בשפה ועברתי לחשבון. פתחתי את החוברת והתחלתי לחשב את הבעיות המילוליות. אך בראשי  קרקרה רק מחשב אחת-מי זאת מישל והאם הוגוורטס קיים? ומי זה הארי פלונטר? אימי חזרה הביתה מהעבודה וקראה: "ג'ני! מכתב!" היא אמרה ושמעתי את טריקת הדלת הנסגרת. "בשבילי?" שאלתי את אמא שהכינה לעצמה כוס קפה. "איך היה היום האחרון של כיתה ד'?" אמא שאלה והושיטה לי את המכתב. "בסדר" עניתי וקרעתי את המעטפה. "שנה הבאה תהיי בבית ספר שלא תכירי בו אף אחד. כך תוכלי לחיות נורמאלי עם חברים ולימודים" אמא פסקה וערבבה את כוס הקפה החמה שהכינה לה. הנהנתי והלכתי לחדרי לקרוא את המכתב:

נודע לנו שהינך יודעת על קיומו של בית הספר הוגוורטס לכשוף ולקוסמות.
הינך מוזמנת לבוא לתחנת הרכבת קינג קרוס 9 ו-3 רבעים.  ביום האחד לספטמבר.
מצורפת רשימה ובה כל המצרכים הדרושים לשנה הראשונה. 

החזרה לבתים הינה בחג המולד ובחופשת הקיץ!

בברכה

הפרופסור מ. מקונגל. סגנית המנהל.

"אהההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי הדהדה ברחבי הבית. "ג'ני! ג'ני חמודה, הכול בסדר?" אימי רצה לחדרי בצעקות של דאגה. "ל-לא! אה... זאת אומרת, כן! כן! הכול בסדר..." גמגמתי. אמא הניחה מיד על המותן וגלגלה עיניים. "מה?" שאלתי אותה. "אני, יודעת מתי את מסתירה משהו ומתי את לא" אמא פסקה בנינוחות והעבירה את משקלה לצד ימינה. גלגלתי עיניים. "טוב, נו" אמרתי. "סבתא אליזבת שלחה לי מכתב לגבי שנתי הבאה בבית הספר. היא רצתה שאלך לחטיבה שהיא הלכה אילה" שיקרתי. אמא התקרבה אלי. העבירה מבט לעבר המעטפה הקרועה והרימה גבה. "סבתא אליזבת לא שולחת מכתב עם מדבקה שכתוב עליה את האות H עם נחש, אריה, גירית ונשר בצדדיה. וחוץ מזה..." אמא אמרה והרימה אצבע לאות עובדה ואז המשיכה: "סבתא אליזבת תמיד מדביקה בצד המכתב בול שמצויר בו את הבינג בנג!" אמא הוכיחה בתרועת ניצחון.  אמא חטפה מידי את המעטפה, שלפה את המכתב החוצה, עיינה בו, פתחה את עיניה לרווחה, הפילה את המכתב על הארץ, והתעלפה.