התאומה של הארי פוטר

"תתעוררו כבר!" שמעתי את מולי צועקת "אתם תאחרו לרכבת".
הבנתי שאני צריכה לקום אחרת מולי תמשוך אותי מהמיטה בעזרת האוזניים שלי.

קמתי מהמיטה התלבשתי, צחצחתי שיניים וירדתי למטבח של הוויזלים.
היה באוויר ריח נעים של ארוחת הבוקר האהובה עלי: טוסטים, סלט ומיץ דלעת.
המטבח היה ריק אז שיערתי שמולי הכינה את ארוחת הבוקר והלכה להעיר את הבנים שכרגיל היה להם קשה להתעורר בבוקר.
אז התחלתי לאכול ופתאום שמעתי קול מאחורי, זה היה רון שכל בוקר מנסה להבהיל אותי כשאני יושבת במטבח לבד (כי כולם ישנים עדיין) ואוכלת.  וכרגיל הוא הפיל בדרך סיר ותפסתי אותו על חם.

יש יתרונות בלגור עם הוויזלים : רון הוא החבר הכי טוב שלי, ג'יני היא כמו אחותי הקטנה ומולי וארתור משמשים לי כהורים.

אחרי שכולם כבר ירדו לאכול סיימתי את הארוחה שלי ועליתי לחדר שלי ושל ג'יני כדי להכניס דברים  אחרונים למזוודה שלי.
וכשירדתי למטבח בפעם האחרונה לאותו בוקר כולם כבר היו מאורגנים ומולי אמרה "הגיע הזמן לנסוע לתחנת הרכבת"
_____________________________________________________________________

"כל שנה זה חוזר, הכול מלא מוגלגים" אמרה מולי "בואו פלטפורמה 9 ושלושה רבעים זה כאן" המשיכה
הלכנו אחריה והיא אמרה לפרסי לעבור ראשון בפלטפורמה. הוא עמד מול הקיר, רץ לתוכו ונעלם, זה היה מדהים.
לאחר מכן פרד וג'ורג' עברו בדיוק באותה הדרך.
זה היה התור שלי לעלות על הפלטפורמה כשפתאום שמענו ילד מאחורינו "סליחה גברתי" הוא אמר "אולי את יודעת איפה..." "איך לעלות על הפלטפורמה?" מולי המשיכה אותו" "אל תדאג יקירי גם רון וג'יימי לי עוד לא נסעו להוגוורטס לפני זה, כל מה שצריך לעשות זה לצעוד יש אל הקירות בין פלטפורמה 9 ל-10, אני מציעה שתרוץ אם אתה עצבני" אמרה מולי והילד עשה כדבריה, הוא רץ ועשה בדיוק מה שפרסי, ג'ורג' ופרד עשו לפניו.
לאחר מכן נפרדתי ממולי ורציתי אחריו.
זה היה פשוט מדהים , בתחנה עמדה רכבת קיטור מדהימה  בצבע אדום ושחור. זה היה פשוט מדהים ורציתי רק לרוץ אל הרכבת אבל החלטתי שכדאי לי להישאר ולחכות לרון.
_____________________________________________________________________

"רון חייבים למצוא מקום לשבת" אמרתי לו.
"רגע יש פה מישהו בתא, חכי שנייה אני אשאל אותו" הוא אמר ואז שמעתי אותו אומר "אכפת לך , כל המקומות תפוסים" "בבקשה תיכנס" אמר לו הילד  ורון אמר לי להיכנס פנימה, התיישבנו ורון אמר   "אני רון דרך אגב, רון וויזלי וזאת ג'יימי לי" הציג אותי.
והילד ענה לו "אני הארי, הארי פוטר" רון ואני נשארנו עם פה פתוח ורון אמר בשיא טיפשותו "אז זה נכון, כלומר יש לך באמת את ה... ה..." רון גמגם והצביע על המצח שלו "המה? שאל אותו הארי.
"הצלקת" עניתי "כדי שאני אציג את עצמי יותר טוב קוראים לי ג'יימי לילי פוטר וכאי שאני אספר לך את הסיפור שלי " אמרתי אבל הארי לא הגיב הוא רק סימן לי בראשו כדי להתחיל את הסיפור, וסיפרתי לו.
"לפני 10 שנים כשזה-שאסור-להזכיר-את-שמו בא אל הבית שלנו הוא הרג קודם את ההורים שלנו ואחר כך הוא התכוון להרוג אותך כי הוא קיבל נבואה שיבוא היום ואתה תביס אותו, אבל כשהוא הטיל עלייך את הקללה ההורגת הקללה חזרה אליו והוא נעלם. לאחר מכן אני ואתה נשארנו ללא הורים והחליטו לפצל אותנו, אותי שלחו אל המשפחה של רון בתקווה שאשתלב שם בזכות השיער האדום שלי ואותך שלחו לדארסלים בתקווה שלא תצטרך להיחשף לעולם הקוסמים." כשסיימתי לדבר הארי היה המום אבל הוא אמר לי רק 3 מילים "אני מאמין לך" ובדיוק כשהוא סיים לדבר הופיע הזקנה שמוכרת ממתקים ושאלה "מישהו רוצה משהוא מתוק?"
"לא תודה, אני מסודר" אמר רון באכזבה והוציא סנדוויץ' מהכיס שלו.
אבל הארי מיהר לשלוף מטבעות זהב מהכיס שלו ואמר "ניקח את הכל"
_____________________________________________________________________
"סוכריות בכל הטעמים" אמר הארי "באמת יש את כל הטעמים" עניתי לו ורציתי להמשיך את המשפט אבל רון התפרץ לדבריי ואמר "ג'ורג' נשבע שפעם הוא מצא סוכרייה בטעם קיא" וכשרון סיים לדבר הארי ויתר על הסוכרייה והוציא אותה מהפה ואחר כך הביט על העכברוש של רון.
"זה העכברוש לי דרך אגב, מעורר רחמים" אמר רון. "אולי רק קצת" ענה לו הארי, ואני אמרתי לרון "אני מתערבת איתך שלא תצליח לעשות עליו את הכישוף שפרד לימד אותך"
"איזה כישוף" שאל הארי ורון ענה לו "כישוף שיהפוך את העכברוש לצהוב רוצה לראות?"
"כן" ענה לו הארי בהתרגשות.
רון הוציא את השרביט שלו והתחיל להגיד את מילות הקסם אבל ילדה שנכנסה לתא קטעה אותו
"ראיתם כאן קרפד ירון?" שאלה "ילד בשם נוויל איבד אחד" "לא ראינו" אמר רון.
"אהה אתה עושה פה כישוף. תראה לי גם" אמרה הילדה והתיישבה לידי ורון התחיל עוד פעם את הכישוף
"זרחה השמש וזה טוב, עכברוש טיפש הופך צהוב" אבל לעכברוש לא קרה כלום ומהשרביט יצא רק פיצוץ רטן שהבהיל אותו ואני והארי פרצנו בצחוק.
והילדה אמרה "בטוח שזה קסם אמיתי?, אם כך הוא לא מוצלח במיוחד, כמובן שאני ניסיתי רק כמה כשפים פשוטים אבל כולם פעלו" היא אמרה בהתנשאות וכיוונה את השרביט שלה אל כיוון המשקפיים של הארי ואמרה "רפארו" והמשקפיים של הארי תוקנו. הארי הביט בה והיא רק אמרה "אתה הארי פוטר אני הרמיוני גריינג'ר" היא הביטה ברון ושאלה "מי אתה?" "רון וויזלי" רון הצליח להגיד לה בפה מלא שוקולד. היא הסתכלה עליי ואמרתי לה "אני ג'יימי לי פוטר" היא חייכה אלי "נעים מאוד, וכדי שתלבשו גלימות אנחנו עוד מעט מגיעים" היא אמרה ויצאה מהתא.
_____________________________________________________________________

כשנכנסו לתחנה הגיע עלינו איש ענק וקרא לכל תלמידי שנה ראשונה. 

		הפרק הבא