אחרי המלחמה..-פיקצר

אחרי המלחמה..

היא הניחה את ראשה הג'ינג'י העדין על כתפו הרכה,הוא הכניס את ידו לידה ולחש לה באוזן:"זהו,זה נגמר,מעכשיו אנחנו יחד בכל מצב,בחיים ובמוות ותמיד נישאר כך".ג'יני הרימה את ראשה סובבה בעדינות את ראשו של הארי ונישקה אותו בעדינות על שפתיו."אתה צודק" היא ענתה לו.

זה היה לאחר סוף המלחמה,הארי יצא מחדרו של דמבלדור ולמטה חיכו לו רון והרמיוני.
"הארי מה קרה?אתה נראה די מרוחף..." אמרה הרמיוני "מה? אה..אני פשוט חושב על משהו..." ענה לה.
"הארי.." לחשה הרמיוני והתקרבה אליו,"אני יודעת על מי אתה חושב.... דיברתי קודם עם רון והוא אמר שזה בסדר מצידו,אתה יכול להמשיך לצאת עם ג'יני אם אתה רוצה".
"את בטוחה?" שאל אותה ופנה אל רון "תודה לך,אני לא יודע איך הייתי ממשיך בלעדיה,כי אני באמת אוהב אותה...."
"טוב,טוב זה שהסכמתי זה לא אומר שאתה צריך להתחיל לשפוך את הלב שלך פה מולי!!!" אמר רון.
"רון! הוא מנסה לומר לך תודה וככה אתה מגיב!" אמרה לו הרמיוני בכעס.
"בסדר,בסדר סליחה אחי אתה מבין למה התכוונתי...."אמר רון להארי.
"זה בסדר... טוב בואו נלך לראות מה קורה עם כולם באולם הגדול.. נראה לי שאימא שלך ממש נסערת,היא בטח מחפשת אותנו כמו מטורפת...." ענה לו הארי והתחיל ללכת.
הם הגיעו לאולם הגדול ומה שהם ראו שם היה מזעזע.
היה שם מלא גופות של גמדוני בית,תלמידים,קנטאורים פצועים,וכל המורים רצו בין ההורים המודאגים והתלמידים הבוכים והרגיעו אותם.
מדאם פומפרי ניגשה לשלישייה ושאלה בחשש " אתם בסדר? אתם בטוחים שלא קרה לכם כלום?"
"כן,כן הכל בסדר את יכולה להירגע..." הרגיעה אותה הרמיוני וליטפה את גבה הרועד.
"איך אני אירגע? יש פה כל כך הרבה שצריכים טיפולים,יש פה כל כך הרבה פצועים ו..ו.. יש פה גם המון מתים!" גמגמה ביבבה.
"זה בסדר,הכל יהיה בסדר..." המשיכה הרמיוני להרגיע אותה.
"טוב הרמ,אנחנו ממשיכים להסתובב,לחפש את אמא שלי ואת כולם,את תהי בסדר?" שאל אותה רון בדאגה.
"כן,אני אהיה בסדר.."אמרה לו הרמיוני ונשקה לו על שפתיו."טוב אז להתראות..." ענה לה רון ופנה לכיוון הארי שהסתכל על ג'יני.
"אה..." התאנח רון,"אתה יכול ללכת אליה אני אמשיך לבד" אמר להארי.
"תודה רון אתה באמת חבר טוב" אמר לו הארי ופנה לכיוון ג'יני.
"ג'יני?" שאל אותה הארי ונגע לה בעדינות בכתף.
"כן? אה...זה אתה הארי" היא הסתובבה לכיוונו בביישנות.
"את יכולה לבוא רגע החוצה?" שאל אותה.
"אם....כן,אני עוד רגע אבוא איימי" אמרה לחברתה ויצאה בעקבות הארי החוצה.
"אז ג'יני..." אמר לה בהססנות.
"כן הארי?" אמרה לו בתקווה.
"אני יודע שבזמן האחרון היה קצת מתח בינינו אבל שתדעי לך שלא הפסקתי לחשוב עלייך לרגע! לא הייתה שעה או דקה שלא חשבתי עלייך!,ג'יני אני...." הארי לקח נשימה ואמר לה "אני באמת אוהב אותך,אני רוצה שנהיה ביחד לנצח! שלא ניפרד לעולם!"
"או... הארי אני מצטערת... אחרי שעזבת אותי דין ראה כמה אני מצוברחת ו... הוא שימח אותי בזמן שלא היית פה ו.. חזרנו לצאת" אמרה לו.
"אה... אוקיי אני מבין..."אמר הארי והסתובב.
ג'יני נגעה לו בכתף ואמרה "הארי... אני מצטערת אבל שתדע לך שאף פעם לא הפסקתי לחשוב עלייך,תמיד דאגתי לך,שאלתי את עצמי איפה אתה,ומה אתה עושה..." אמרה לו מהר.
"לא,זה בסדר ג'יני זאת אשמתי,אני זה שעזב אותך,באמת מגיע לך מישהו יותר טוב ממני.." אמר לה ונכנס לטירה בריצה.
"הארי אני...אוהבת אותך" לחשה ג'יני ונעמדה דום.

הרמיוני ראתה את הארי יושב על המדרגות ופנתה אליו "או! סופסוף אני מוצאת אותך! הארי? מה קרה?!" שאלה אותו בבהלה.
"כלום זה ממש כלום" אמר וניגב את הדמעות.
"אני בסדר.."
"נו הארי אתה יודע שאת יכול לסמוך עלי!" אמרה לו.
"לא זה.. זה כלום,זאת רק ג'יני.." אמר ודמעות ירדו מעיניו.
"מה איתה הארי? אתה יכול להגיד לי,זה בסדר.." אמרה לו והתיישבה איתו במדרגות. "היא..היא המשיכה הלאה... היא חזרה אליו... אל דין..." אמר לה.
"אוי הארי! אני לא יודעת מה לעשות... אתה רוצה שאני אדבר איתה או שאני אדבר עם רון שידבר איתה לדעתי הוא...." אמרה הרמיוני מהר.
"הרמיוני , הרמיוני לא, אני לא רוצה לעשות עם זה כלום כי אם זה מה שהיא החליטה אז זה מה שיהיה!" קטע אותה הארי.
"בסדר.. טוב,אני לא אעשה עם זה כלום.. אבל תבטיח לי שתחזור לעצמך! כי אם לא אני אהיה מצוברחת תמיד!".
"אני לא יודע אם אחזור בדיוק למה שהייתי קודם אבל אני אשתדל.. רק בשבילך..." ענה לה. "או הארי איזה חבר טוב אתה!" התנפלה עליו הרמיוני וחיבקה לו את הכתפיים.

עברו שבועות,כל התלמידים של הוגוורטס כולל השכבת גיל של הארי,רון והרמיוני חזרו כדי לגמור את השכלתם לשנת הלימודים הנוכחית בהוגוורטס בית הספר לכישוף ולקוסמות.
הארי הסתובב במסדרונות בית הספר לבדו וחשב,חשב עליה,בכל פינה הוא ראה את הפרצוף שלה,את שערה הג'ינג'י המתנופף ושומע את קולה מתנגן בעדינות.
הרמיוני ורון כבר לא יודעים מה לעשות עם עצמם כי הם ראו שהארי כל כך מצוברח שאין לו חשק אפילו לשחק קווידיץ'.
"טוב,זה חייב להיפסק! אנחנו חייבים לעשות עם זה משהו!" אמרה הרמיוני לרון יום אחד בארוחת הבוקר לאחר שראתה שהארי שוב לא מגיע.
"פעם הבאה שאני אתפוס את הילדה הזאת אני לא יודע מה אני אעשה לה! איך היא מעיזה לפגוע ככה בחבר הכי טוב שלי?!" קפץ רון בזעם.
"רון תעזוב אותה! זאת לא אשמתה! היא פשוט לא ידעה מה לעשות עם עצמה אז היא מצאה את הסיפוק שלה אצל דין!" אמרה לו הרמיוני והושיבה אותו בחזרה על הספסל אחרי שראתה כמה זוגות עיניים נעוצות בהם.
"טוב,אז בואי לפחות נדבר איתם שינסו לסדר את זה כי זה כבר נמאס עליי!" ענה לה רון.
"טוב אז בוא נעשה ככה..........."

"נו הארי בוא כבר!!!!! כמה זמן צריך לחכות לך???"צעק רון לכיוון החדר שלהם.
"אני בא,אני בא!! תרגיע טיפה!".
"טוב יאללה הולכים?" שאל רון את הארי "כן יאללה..." ענה הארי.
הם יצאו מחדר המועדון של גריפינדור והלכו לכיוון מגרש הקווידיץ'.
הם הגיעו למגרש וקפצו על המטאטאים.
"הרמיוני אתן יכולות לבוא" אמר רון להרמיוני במכשיר הקשר המכושף שהרמיוני יצרה.
"טוב אנחנו מגיעות תדאג שהוא יהיה באוויר כשנגיע" ענתה לו.
"טוב ניפגש,ביי" סיים רון את השיחה.
"היי רון תפוס!" צעק הארי לרון וזרק לעברו את הקואפל.
"אני תופס! וואו! זאת הייתה זריקה ממש חזקה! מה אתה מנסה להרוג אותי מנפילה מהמטאטא?!" צעק רון לעברו של הארי הצוחק אחרי שתפס את הקואפל.
"אה תראה! הנה הרמיוני וג'יני אני הולך להגיד להם שלום!"אמר רון וירד לכיוונם .
"טוב אני ממשיך את הסיבוב" ענה לו הארי והמשיך לעוף.
בינתיים ג'יני עלתה על המטאטא והתחילה לעוף לכיוונו של הארי.
"הארי אנחנו חייבים לדבר" אמרה לו אחרי שהצליחה לתפוס אותו.
"וואו אתה עף מהר..." אמרה לעצמה,"נו אז מה רצית ג'יני?" שאל אותה הארי.
"עשיתי את זה,נפרדתי מדין רק כדי להיות איתך.אולי לא שמעת באותו יום אבל אמרתי לך ש...ש.."
"כן ג'יני מה אמרת לי?" שאל אותה בעצבנות.
"שאני אוהבת אותך ולא אוהבת אף אחד חוץ ממך!"אמרה ג'יני וברחה מהמקום.
הארי נשאר המום במקום,אחרי כמה שניות הוא התעשת ורדף אחריה לאדמה.
"לא! ג'יני חכי,חכי!" זעק הארי ותפס אותה בזרוע.
"טוב רון נראה לי הגיע הזמן שנלך" אמרה לפתע הרמיוני לרון שעמד ביחד איתה בצד וצפה בכל ההתרחשות.
"קדימה בואי נזוז" אמר לה,שם את ידו על כתפיה והם הלכו משם.

"ג'יני,את לא היית צריכה להיפרד ממנו,היה לך טוב איתו איתי את רק תסבלי!" אמר הארי לג'יני.
"זה לא נכון הארי, אני אוהבת אותך יותר מכל אדם אחר בעולם! והנה כהוכחה לכך אני אתן לך את זה" אמרה והוציאה מכיסה שרשרת שעלייה יש תליון בצורת מטאטא.
"זה,הקמע שלי הוא תמיד עליי גם במשחקי קווידיץ',הוא נותן לי מזל טוב.." הארי לא נתן לה להמשיך ונישק אותה ארוכות על שפתיה היא לא התנגדה ונישקה אותו בחזרה.
הם חזרו יד ביד צוחקים למועדון ושם הם פגשו את רון והרמיוני.
"או! מה אני רואה! סוף סוף חזרתם?" שאל אותם רון.
"תשתוק כבר!" אמרה לו הרמיוני ותקעה לו מרפק בבטן ולקחה את ג'יני לצד.
"נו אז ספרי לי איך זה קרה...".
"אה..." הנאנח רון,"איך בחרתי ביפה אבל הפטפטנית מכולם.." אמר רון,הארי צחק.
"טוב אני עולה להתארגן,קבעתי עם ג'יני היום באגם הגדול,זזתי" אמר הארי ופנה לחדר.
"רגע! הארי פוטר,ברוכה הבאה למשפחה.." אמר רון להארי בגאווה.

בשעה שש ירדו הארי וג'יני לכיוון האגם.הם התיישבו על גדת האגם.

היא הניחה את ראשה הג'ינג'י העדין על כתפו הרכה,הוא הכניס את ידו לידה ולחש לה באוזן:"זהו,זה נגמר,מעכשיו אנחנו יחד בכל מצב,בחיים ובמוות ותמיד נישאר כך".ג'יני הרימה את ראשה סובבה בעדינות את ראשה של הארי ונישקה אותו בעדינות על שפתיו."אתה צודק" היא ענתה לו.