שיערה המתולתל של הרמיוני נשפך על הכרית הלבנה שלה. היא בהתה באיזור ריק בחלל, תוך שאצבעותיה מלטפות בלי משים את מצעי המיטה הרכים.
"היי, הרמיוני, תהיתי אם אני יכול להשאיל את הסיכומים של שיקו-" נכנס רון לחדר. "וואו. מה קרה לך?" הוא שאל בנחרת צחוק וניגש אליה.
"אני עשיתי דבר נורא, רון." נשברה הרמיוני ובכתה אל חיקו. "אני עשיתי דבר נורא."
***
"שיט! אחח!" מלמל הארי. "נחתכתי מהנייר." הוא רטן באומללות ומצץ את אגודלו. נוויל נשך את שפתו התחתונה ולא הגיב.
"בחייך הארי, קח את זה ברצינות." הוא אמר בדיכאון תהומי.
"בסדר, בסדר." חייך הארי והמשיך לדפדף בספר עב כרס, שכריכתו הייתה בצבע בורדו כהה ודהוי. "איך אפשר בכלל להחתך מהנייר הענתיקה הזה?"
"אני שמח שזה עשה לך טראומה, עכשיו תלך בבקשה לפרק על חרבות." רקע נוויל ברגלו בעצבנות.
שניהם ישבו בשירותי הבנות הרדופים של מירטל המייללת. הארי ישב בישיבה מזרחית שרק הוכיחה את חוסר הרצינות שלו, הספר האדום הלוהט פתוח, נח על רגליו השלובות. נוויל עמד מאחוריו, מגניב מבטים לחוצים מדי פעם אל תוכן הספר.
"משעמם לי." התלונן הארי חרישית. קול הדפדוף המהיר שלו נשמע ברחבי השירותים הנטושים, בעוד הוא נזהר על אצבעו החתוכה קלות. הדפים דהרו מול עיניו המרוכזות של נוויל, העיניים החומות, הרכות, השותקות שאיימו לפרוץ בדמעות. הארי הגיע לדף אחד לפני הדף שאליו רצה להגיע. כמה צפוי.
לאט לאט, הוא העביר את דף הקלף הצהבהב והמעופש, הדיו השחור עבר אל מול פניו, כש-"זה קרוע." הוא אמר והרים את גבותיו בהפתעה. "הדף קרוע."
"לא!" הזדעק נוויל בשקט ונפל לישיבה נגד הקיר. הוא הרגיש את קור הבטון כנגד גלימתו.
"די, היי," ניסה לומר הארי מילות נחמה לידידו. "אל תדאג." אבל היה ברור שנוויל הקשיב אך ורק לנואשות של עצמו, פניו טמונות בתוך ידיו. הארי התיישב על ידו. יושבים. כך, בדממה המתוחה הזו. אלוהים, כמה שהארי שנא את הדממה המתוחה הזו. בכדי לנסות להפסיק אותה הוא טפח קלות על גבו של נוויל. נוויל הרים את ראשו וגבה דקיקה.
הארי הביט בעיניו של נוויל, ונוויל החזיר מבט מיואש.
הארי לקח את ההזדמנות והנחית נשיקה רכה וקצרה על שפתיו הורדרדות של נוויל, שהגיב לנשיקה הפתאומית הזו במבט מזועזע של 'מה לעזאזל?!'
"המממ... מה אתה עושה?" שאל נוויל בקול חלש. הארי חייך.
"משעמם לי." הוא חזר על עצמו ורכן לנשק את נוויל שוב. נוויל דחף אותו בכתפיו כדי להצהיר לו שיתרחק.
"אני לא..." הוא מלמל במבוכה. "אני לא... אתה יודע... בקטע של בנים."
"גם אני לא." משך הארי בכתפיו. "למי אכפת." אמר באותו טון, והשניים החלו להתנשק בלהט.
~
|