לילי-המוות

לילי ראתה אותו מרים את השרביט. היא לא פחדה. לילי ראתה אותו פותח את פיו בשביל לשלוח בה את הקללה. היא לא פחדה. לילי ראתה את האור הירוק. היא פחדה. כי הארי עומד למות.

רגע אחד היא הייתה ככה, בין חיים ומוות, בעריסה הביט בה הארי הקטן במין זעזוע נורא כזה, שהיא לא יכלה לשאת זאת. למזלה היא לא נאלצה לשאת זאת אחרי אותו הרגע .

היא הרגישה את עצמה נופלת,אבל במקום ליפול על הרצפה, היא המשיכה ליפול עמוק עמוק עמוק, הכל מסביב היה שחור. היא רצתה לצרוח אבל היא לא יכלה.

לא היה לה אכפת מכלום,רק מהארי.מה יהיה איתו עכשיו ?! הוא לא יכול להרוג אותו,הוא לא יכול ! לא את הארי שלה !

היא המשיכה ליפול ואז היא סוף סוף הצליחה לצרוח. הצרחה שלה הפתיעה אותה. היא לא חשבה שהיא יכולה להשמיע כל כך הרבה כאב פחד וצער בצרחה אחת.

החושך התרעפל ובמקומו ערפל עטף אותה, במין זרועות אפרפרות מגעילות שגרמו לה לרצות להקיא. היא הרגישה את עצמה מסתחחרת, היא ניסתה להיאבק, ללא הצלחה.

והכל עבר מולה,מצד אחר מהר יותר ממהירות האור, ומהצד השני היא יכלה להבין ולקלוט בדיוק הכל. את כל החיים שלה עוברים מולה.

הנה היא אוכלת ארטיק בחוף הים עם פטוניה כשהיא בת 3, הנה היא נותנת לפטוניה לעשות לה צמה ארוכה שהיא בת 6 . הנה היא בת 8, היא בשדה ולצידה סוורוס, הם מחייכים . הנה היא מקבלת את המכתב וצווחת מהתרגשות . הנה היא נוסעת ברכבת כשעיניה בורקות מההתרגשות . הנה היא אוכלת באולם, מפטפטת עם חברותיה בחדר מועדון גריפנדור, מכינה שיעורי בית בספרייה, לומדת בשיעור שיקויים וקוראת ספר במדשאות הוגרווטס. הנה היא צועקת על ג'יימס פוטר . הנה היא מתנשקת עם ג'יימס פוטר . הנה היא מתחתנת עם ג'יימס פוטר . הנה היא מולידה את ילדה לג'יימס פוטר. הנה הארי . השנה הראשונה בחייו של הארי והאחרונה בחייה של לילי, עברה בטיסה מול עיניה שהיא מנסה לבלוע כל רגע, לחרוט הכל בזכרונה .

לאחר שהתמונות שהסתחררו סביב ראשה, סיפור חייה המגוון, הפסיקו, הערפל התפוגג לאט לאט . היא נפלה ברכות מפתיעה על משהו פרוותי ורך שנדמה כשטיח לבן וצח. היא הביטה מופתעת סביבה . היא חשבה לעצמה, איפה היא בכלל ? המקום נראה כמו חדר ריק ענקי שכולו לבן טהור וערפל לבן וצח כשלג סביבו . האם זה מה שקורה אחרי שמתים ? ומה אמור לקרות עכשיו ? היא הרי לא יכולה להישאר בחדר הזה לנצח . היא בכלל חיה-מתה ? מה היא ? נשמה ? מחשבה חסרת גוף ? השאלות הסתחררו סביב ראשה ולא נתנו לה מנוח .

לפתע, כאילו הופיעה משום מקום, צצה לה דלת באחד הקירות. היא הביטה רגע מהוססת בדלת, ולבסוף החליטה לפתוח אותה. לא היה לה שום דבר להפסיד. רק שלא תראה שם את הארי, התפללה .

היא פתחה את הדלת. היא הספיק לראות לשנייה את הדמות מולה, ומיד נמשכה לתוך חיבוק חזק ואמיץ. סוף סוף היא הצליחה לבכות .

המשך בקרוב (: