The Consequence Of Love

בס"ד

אני ממליץ לכולם לקרוא לפני הפיק הזה את הפיק הקודם שלי, רצונות.פיק זה הוא מעין המשך של הפיק הקודם, רק שהפעם אני כותב אותו במשותף עם דה פטרונוס.מי שרוצה הקדשה שיבקש

._________________________________________________________________________

"קום כבר לוק," משך הוגו בשמיכתו של לוק.הקיץ עבר במהירות ועד שהגיע היום לחזור להוגוורטס הוגו התארח אצלו במשך הקיץ והסכים לתת לו עצות בנושא איך להשיג את גילי.לוק התארגן וירד לאכול ארוחת בוקר. כהרגלו, הוא אכל אותה בחיפזון והוריד מחדרו את מזוודותיו.הארי, אביו, חיכה לו ולהוגו כדי להתעתק איתם לרכבת."תזכור את העצות שנתתי לך," הוא אמר שנייה לפני שהם התעתקו לתחנת הרכבת.לוק נכנס לתא הרגיל והתיישב ליד לואי. הוא ידע שהשנה הוא חייב להשיג את גילי אבל הייתה בעיה אחת - יש לה חבר.הוא זכר את כל מה שהם עשו יחד במשך השנים: הטאקי המתפוצץ בחדרו של פרו' לונגבוטום, כל התעלולים והמתיחות. היה זיכרון אחד שהוא הכי אהב: הלילה שהם ישבו ליד האגם, צמודים זה לזה.הוא רצה לנשק אותה, אבל אז הגיע האפס הזה מסלית'רין, סקורפיוס, ודחף אותה למים. היא התחילה לטבוע והוא רצה להציל אותה אבל דין קפץ למים לפניו והציל אותה ובגלל זה הם יוצאים.אם רק הוא היה תופס את סקורפיוס הזה הוא היה רוצח אותו,אבל למזלו של סקורפיוס הוא לא תפס אותו.POV לוק:גילי נכנסה לתא עם דין. "היי," היא העיפה לעברי ולעבר לואי."היי," השיבה לואי בחיוך. אני רק עצמתי עיניים, לא רציתי לדבר עם דין וגילי."דין ואני בילינו את החופש עם המשפחה שלו ברומניה," חייכה גילי."פנטסטי," מלמלתי. אני כבר שש שנים מנסה לגרום לה להבין שאני אוהב אותה, והיא יוצאת לחופשות עם האפס הזה.לואי לא ראתה שאני עצבני ושאלה "איך היה?”.גילי הצביעה על העגילים שהיא ענדה ואמרה "זה מדין," ולאות הוקרת תודה היא נישקה אותו."סלחו לי," אמרתי ופתחתי את דלת התא "אני הולך להקיא."כשאני יצאתי הוגו נכנס לתא במקומי מחייך ונישק את לואי, הם חברים מזה שנתיים.POV הארי:כשהגעתי חזרה הביתה ראיתי שקיבלתי ינשוף. סקרתי את המכתב, מתלבט אם לפתוח. זה היה ממשרד הקסמים.פתחתי אותו, זה בטוח מהעבודה.המכתב היה מוזר ומשעשע כאחד שהתפלאתי שקיבלתי מכתב כזה ממשרד הקסמים. תוכנו היה כזה:האריתאבששהבפומ ל רהשגתשXXסבוירXXXמעש ד XX יXXXXX םאתה יודע מי"זה לא יכול להיות וולדמורט," שמעתי את רוזי מאחורי."נכון," אמרתי"זה לא יכול להיות, אני צריך לפנח מה שכתוב במכתב."למרות כל מה שאמרתי לרוזי על שאני לא יודע מי זה, אני ידעתי מי זאת, או לפחות ניחשתי ניחוש קל.המוענת הייתה אמילי, בחורה שיצאתי איתה בשנה השביעית בהוגוורטס.חזרה לשנתו האחרונה של הארי בהוגוורטס, מנקודת מבטו של הארי:"אני חייב ללכת"אמרתי לה. אהבתי אותה, אבל גם את רוזי."די הארי," היא התחננה אלי "את מי אתה אוהב יותר, אותי או את רוזי?"לא עניתי, ידעתי שהיא תתפוס אותי על המילה כרגיל."זה נגמר בנינו, הארי." היא אמרה, הסתובבה והחלה ללכת לכיוון הטירה.אני מתאר לעצמי שכולם היו עושים את מה שאני עשיתי: עצרתי אותה בידי, סובבתי אותה ונישקתי אותה נשיקה ארוכה ורכה.לשוני חדרה לפיה וחקרה שם בזמן שלשונה חוקרת את פי.אבל מה עם רוזי? למה החיים שלי כל כך מסובכים? גם רוזי ואמילי וגם וולדמורט.התנתקתי ממנה בחיוך והיא אמרה "אני אוהבת אותך הארי, אבל אתה צריך לבחור.""אנחנו רק בתחילת השנה," עניתי "יש לי זמן לבחור.""בסדר," היא אמרה בחיוך "לא אמרת שאתה צריך ללכת?”גלגלתי עיניים "את כל כך רוצה שאני אלך?” שאלתי והתחלתי ללכת, מחייך."ביי הארי," היא דחפה לי פתק לכיס.הגעתי למועדון. ידעתי שבפתק יהיה כתב סתרים ובו כתוב מתי נפגש שוב.הוצאתי את הפתק מהכיס בחיוך, הייתי טיפה מסוקרן. הצצתי בפתק וראיתי שהוא ריק.כל פעם שרצינו להפגש היא הייתה שולחת לי פתק נוסף עם איזה כתב סתרים או חידה.אחרי כמה שנים כשהתחתנתי עם רוזי הקשר בנינו נותק, לכן הופתעתי לקבל את הפתק הזה

.--------------------------------------------------------------------------------------------------------------