הארי פוטר-הדור הבא

הארי עוד הביט בפסי הרכבת השוממים כשהקרון האחרון נעלם מאחורי העיקול. חיוכו דעך בהדרגה ומצחו נחרש קמטים. נכון. לגיי'מס הלך מצוין בהוגוורטס- הוא שובץ בגריפינדור, הכיר חברים תוך זמן קצר, היה תלמיד מצטיין, ואפילו רחש את מרבית תשומת הלב של פרופסור לונגבוטום.

אבל הארי ידע שכל זה, רק מפני שהיה דומה לאיש שעליו נקרא שמו. לאבא שלו.

אלבוס לא היה כזה כלל וכלל. וכמה שכאב לו להגיד את זה, אלבוס היה ההעתק שלו.

-לא חכם מידי, לא חברותי מספיק ועם מנת יתר של מזל.

והוא דאג לו. הוא רצה שיצליח בדיוק כמו ג'יימס, שיחווה את החוויה שהוא זכר כדבר הכי טוב שקרה לו בחיים.

וכשהרכבת נעלמה משדה ראייתו, הארי ידע שהוא חייב לעשות משהו.

"הארי, אתה בא?" שאלה ג'יני בדאגה כשראתה את פרצופו המהורהר.

"אא..כן, זה רק ש.. כן. אני בא" מלמל הארי ומיהר להתייצב ליד אשתו "נלך?"

 "כן, אם אתה מוכן כמובן.."

"יודעת מה, תלכי עם לילי, תטיילו קצת. אני רוצה לסדר משהו ואני כבר אצטרף אליכם". ענה הארי וברק פתאומי שטף את עיניו.

"הארי, הכול בסדר?"

"כן. למה שלא יהיה בסדר?!" מיהר לענות.

ג'יני התבוננה בו מנסה להבין מה נכנס בו. "הארי.. זה בגלל אלבוס נכון? אתה שוב דואג לו.."

"מה? לא! כבר אמרתי לך שהכול בסדר.. אני רק צריך לסדר משהו ואני אצטרף אליכם" הוא הרים את לילי והביט בעיניים הירוקות-כחולות שלה, ערבוב שלו ושל ג'ני. "מתוקה, נכון את רוצה שאמא תיקח אותך לקנות מטאטא חדש?"

 "כן!!" נשמעה הצרחה מהילדה הקטנה.

ג'יני שמה את ידיה על מותניה ונאנחה. "אתה כל כך בלתי אפשרי! בואי לילי, נלך הביתה".

לילי הביטה באביה באכזבה "אבל אבא אמר שתקני לי מטאטא, נכון אבא?"

הארי הביט בג'יני מבולבל והיא החזירה לו מבט עמוק.

"להזכירך אדוני הנכבד, אנחנו לא גרינגוטס! בואי לילי אני אקנה לך צפרדע שוקולד" לילי עברה בחוסר חשק לידיה של ג'יני.

"תחזור מהר הארי" ג'יני נשקה לו לפני שנעלמה עם לילי מאחורי החומה.

הארי נותר לבדו. הוא ידע מה עליו לעשות.

                                                    *****************

אלבוס ישב מכווץ בתא שלו. כשעלה לרכבת הוא נכנס לחמשת התאים הראשונים שראה, בכוונה למצוא מקום ישיבה במהירות, אך לרוע מזלו חמשתם היו מלאים. בתא השישי לא ישב אף אחד, כנראה בגלל שלולית הקיא שמילאה את המושב שמולו וחצי מהרצפה. הוא יכול היה להמשיך לבדוק עוד תאים, אך חשש להיתקל בג'יימס. הוא לא רצה להפוך לבדיחת השנה עוד לפני שהגיע.

הוא התיישב במושב הנקי וניסה להתעלם מהריח, אחרי הכול כמה זמן הנסיעה יכולה להתארך? הוא קיווה שלא הרבה.

ילדה בלונדינית דקיקה דפקה קלות על דלת התא. אלבוס לא ידע אם הוא אמור להגיד לה להיכנס או לפתוח לה בעצמו. במקום זה הוא ישב קפוא על המקום ובהה בה בטיפשות.

הילדה פתחה את דלת התא ונעמדה מולו. למרות מראה השברירי היה משהו בשפת גופה שהראה על בטחון עצמי. זה מצא חן בעיניו.

"אני יכולה לשבת?" היא שאלה בחולמניות והצביעה על המושב שמולו.

"את שואלת אותי?" השיב אלבוס בבלבול.

"אתה היחיד שנמצא פה ,אז נראה לי שכן.." השיבה.

"לא, כאילו...את בטוחה שאת רוצה?... זאת.. זאת אומרת.. מלוכלך פה" אלבוס לא ידע את נפשו מרוב בושה, למה הוא חייב לגמגם? הוא בטח נראה כמו בדיחה. הוא פחד שכשיגיע להוגוורטס היא תלך ותספר לכולם על הילד המוזר שלא יכול להוציא משפט שלם מהפה.

אבל נראה שלילדה זה בכלל לא הפריע היא הוציאה שרביט ומלמלה: "התקרצף!" כל הקיא התנקז את תוך שרביטה כאילו לא היה שם מעולם. אלבוס הביט בה מופעם. היא התיישבה מולו ושלחה את ידה לעברו "סאלי לואקיה".

"אלבוס סוורוס פוטר" אלבוס לחץ את ידה של סאלי והרגיש מאוד מטופש שאמר את שמו המלא. זה היה נשמע שהוא מקריא את שמו מתוך רשימת נוכחות.

אבל כמו בפעם הקודמת סאלי לא לגלגה. להפך, עיניה התרחבו בפליאה. " אז אתה הבן של הארי פוטר שילמד אתנו בשכבה!".

לעומת ג'יימס, אלבוס עוד לא היה רגיל שמכירים אותו בגלל אביו. אמא שלו טרחה לספר לו כמה פעמים שאבא שלו היה מפורסם, כי הוא ניצח קוסם רשע, אבל זה היה מזמן והוא לא חשב שיכירו אותו בגלל זה.  

"כן, זה אני" אמר אלבוס ופעם הראשונה חייך חיוך קטן.

"אמא שלי ואבא שלך היו חברים פעם אתה יודע? אמא שלי ספרה לי.." אלבוס חשב שהיא מחפשת נקודות זכות אצלו. כאילו שהייתה צריכה, היא הבן אדם הראשון שדיבר איתו מאז עזב את תחנת הרכבת בקינג קרוס.

"קוראים לה לונה לואקיה, או כמו שקראו לה פעם לונה לאבגוד, מכיר?"

"אממ... אני לא חושב..." ענה אלבוס.

התלהבותה של סאלי ירדה, והיא הביטה אל החלון.

אלבוס לא הבין מה עשה לא בסדר. והצטער שהיא השתתקה.

"את יודעת.. חשבתי שבגלל ששנינו חדשים פה וכל זה.."

היא הסתכלה עליו מחכה שימשיך, זה הלחיץ אותו.

"חשבתי... שנוכל להיות.. את יודעת.. נוכל להיות חברים". אלבוס סיים ושאף אוויר, הוא היה גאה בעצמו שהצליח לסיים את המשפט.

סאלי הנהנה ומשכה בכתפה. הם חזרו לבהות בחלון להמשך הנסיעה.

לרגע אחד הוא העז להסתכל על הבבואה שלה, היא חייכה.

                                         *************************

הדמות הממורמרת הגיחה משום מקום. היא הייתה כל כך מקומטת שנראתה כמו ערימת סחבות ישנה מאוד. במקום שבו היו אמורות להיות זוג אוזניים גדולות וזקופות היה כעת שתי בלוטות מקומטות מאוד. מאחורי הבלוטות הציצה קבוצת שערות דלילה והאף הנשרי היה מעוקל כל כך שכמעט נכנס לתוך הפה. העיניים שהיו פעם גדולות ושחורות התכווצו לשני כדורי גולות במרכז הפנים.

זה היה ללא ספק גמדון הבית הזקן ביותר.

"קריצ'ר!" אמר הארי ופלט אנחת רווחה "אפשר להבין מה לקח לך כל כך הרבה זמן?"

"קריצ'ר נסה-ניסה למהר אדונילי, והוא אכן היה בא מהר- מהר אם לא מעכבים אותו.."

"מי עיכב אותך קריצ'ר?" שאל הארי.

"הו, מי עיכב את קריצ'ר? הו, כן קריצ'ר יגוד-יגיד לאדונילי מי עיכב אותו. מי אם לא בוגדת הדם המטונפ-"

"שלא תעז לקרוא לגברת שלך בכינויים כאלה, אתה שומע?!" הארי כמעט יצא מכליו.

"קריצ'ר לא יקרא יותר לגבירתילי שלו ככה " אמר קריצ'ר וקד קידה עמוקה עד שאפו נגע ברצפה"...כי אין לקריצ'ר ברירה, אבל קריצ'ר ביוש-מתבייש שיש לו מין גבירתילי שכזאת שחברה של בוצדמ-"

"קריצ'ר! אני דורש שתפסיק עם זה תכף ומיד!"

גמדון הבית השתתק והחל לדפוק את ראשו ברצפת הרציף.

"קריצ'ר תפסיק!!" צעק הארי וניתק את קריצ'ר מהרצפה. "יש לי משימה בשבילך קריצ'ר" אמר בעודו מנסה לייצב את הגמדון.

"קריצ'ר יעשה כל מה אדונילי מצווה עליו"

"יפה. עכשיו תקשיב לי טוב. אני רוצה שתעקוב, או יותר נכון תשמור על אלבוס. אם הוא נכנס לצרה או מתכוון לעשות שטות, אני רוצה שתעזור לו לחשוב בהיגיון לפני שהוא עושה אותה.. וכמובן עשה זאת בלי שידע".

"כל מה שתגיד אדונילי, כן, קריצ'ר יעזור לאלבוס הצעיר לחשוב בהיגיון לפני שהוא מתחבר לבוצדמים ובוגדי דם מטונפים, הו כן.."

"קריצ'ר! שיהיה ברור-"  הארי הפסיק כשהבין שזה מקרה אבוד, קריצ'ר לא יעזור לאלבוס כמו שהוא רוצה. זה חסר טעם.

 "קריצ'ר אני מבטל את כל מה שאמרתי לך! אני לא רוצה תעשה את זה... תחזור הביתה מיד" אמר הארי.

"כולם נצול-מנצלים את קריצ'ר המסכן. אומרים לו לבוא ואז משלחים אותו בבושת פנים. הו כן..."

הגמדון נעלם משם בקראק חזק.

הארי נשאר שוב לבד. הוא יצטרך לחשוב על משהו אחר.

המשך יבוא...

		הפרק הבא