פיות

שימו לב:*הפיק מבוסס על הספר 'כנפיים', של אפרילין פיק. אתם תבינו על מה מדובר כשתקראו את הספר\תקראו את הפיקצר הזה ותדעו מה מתרחש בספר על קצה המזלג.*אינג'וי.

היער מעולם לא היה אפל כל כך כמו באותו 1 בינואר.
היה חושך עוד בשבע בבוקר: כך זה ביערות במוסקבה, רוסיה. טים, שעבר עם משפחתו למוסקבה כי אביו עבד באזור, שנא כל מקום ופינה שם: השלג, הקור, ריח הדלק והנפט שעמד באוויר כל הזמן, האנשים מעשנים...אבל מה שהציק לו במיוחד היה הקור.
זה היה הדבר המוזר ביותר שחווה מאז עזב את ג'קסונוויל: מקום חם ושטוף שמש, לעומת החור הקפוא והמסריח הזה.
טים התעורר בשבע בבוקר והיה בטוח שהשעה שתיים בלילה. הוא ירד ממיטתו (והתכסה בחמש שמיכות פוך) והלך למטבח המחומם, כולו תשוש ועייף.
"אמא?"
"כן, חמוד."
היא הרימה את עיניה מהעיתון (היא מבינה בכלל מה כתוב שם? הכל ברוסית!) ווהסתכלה עליו. הוא שם לב מה לבשה: ג'ינס עבה וארוך, מגפיים עשויים פרווה, סוודר עם שלוש חולצות מתחת ומעיל עבה."מה השעה?" שאל והתיישב לידה, בניסיון להרוויח קצת ריח טוב. בבית ספרו כל הנערים שתו ועישנו בכמויות: לפחות בביתו היה ריח נורמאלי."שבע ועשרה, חמוד. ככה זה," הביטה אימו, קרוליין, בחלון האטום, וצפתה בשלג המסתחרר. "תתרגל, חמוד. תתרגל."
אימו הייתה עורכת דין קשוחה ומעולה, מלאת ניסיון. בג'קסונוויל כמעט ולא עבדה; כמעט ולא קרה כלום. אך ברגע שהגיע למוסקבה, עיר עצומה מלאה פושעים ושתויים, היא בקושי מגיעה הביתה בלילות.
טים הכין לעצמו קפה רותח והתיישב ליד אימו, עטוף עדיין בשמיכות.
"אמא?"
"אממ?"
"אני לא רוצה ללכת לבית-ספר היום."
עיניה של קרוליין הפכו לזהירות. "טים, אמרתי לך כבר, את הולך לשם כל עוד אתה לא חול-"
"מה הטעם?!" קרא. אביו יצא מזמן מהבית: טים בעצמו לא כל כך הבין במה הוא עובד. "אני במילא לא מבין מילה ממה שהמורות אומרות. רוסית זאת שפה מעצבנת. והתלמידים שם שתויים ודוחים, כל התלמידות מגיעות עם מטען שלם של בקבוקים מלאים אלכוהול. מה את רוצה שאני אעשה? שאני אתחיל לשתות? חוץ מזה, כל כך קר כאן, למה בכלל הבאתם אותי לפה, הייתי יכול להישאר עם דרסי בניו יורק, והייתם באים לכאן עם העבודה המטופשת של אבא."כל כך כיף לאחותו הגדולה של טים, דרסי: היא כבר בת 26, יש לה בעל ושני ילדים תאומים וחמודים. דרסי וטים היו קשורים בחבלים בלתי נראים, הם היו קשורים אחד לשני מאוד.אז למה לא נשאר, לעזאזל?!עיניה של אימו הוצפו דמעות."אז אל תלך לבית הספר. הישאר בבית. אבל שאבא לא יידע מזה."
ובזאת יצאה מהבית וטרקה את הדלת מאחוריה.