Oh, Take Me Back to the Start

מומלץ לשמוע את השיר של קולדפלייד דה סיינטנט תוך כדי^^

Oh, Take Me Back to the Start/Shahar

פונדק שלושת המטאטאים היה שומם בשעה זו של היום; יותר ממש שהייתם מצפים, במיוחד לאור העובדה שתבוסתו של אדון האופל התרחשה לפני מספר רגעים ממש.

דבר זה יכול היה להיגרם משתי סיבות – או שמרבית קהילת הקוסמים עדיין לא הייתה מודעת למפלתו של הלורד, או שכולם יודעים, אך לא מאמינים שהוא באמת הלך.

חוסר ידיעתו של סוורוס סנייפ נבע מהסיבה הראשונה, דבר מפתיע כלשם עצמו, שהרי הוא היה אמור להיות הראשון שידע. אך הדבר היחיד שעניין אותו הרגע היה להזמין את המשקה החריף ביותר שהפונדק יכול לספק, להטביע את חושיו עמוק בתוכו ולתת לעצמו לשקוע. במקום זאת הוא מיקד את מבטו על הדף שזה עתה הניח על השולחן לנגד עיניו, פרוס ומזמין לקריאה.

סוורוס רק רפרף במבטו על הכתוב ובין רגע היה מודע לקצב ליבו המזנק בפתאומיות; הוא זיהה את כתב היד במהירות, הוא מעולם לא שכח אותו וידע שגם לא ישכח.

גופו שותק, ותערובת של כעס, יגון, חמלה, פחד, אהדה, געגוע, אכזבה וכאב מילאו את החור הגדוש בריקנות שבתוכו. אחרים יגידו שזה עוד מוקדם להרגיש זאת לאחר כשעה בלבד, אך סוורוס יודע שללא ספק עברה יותר משעה.

ככל שסוורוס ניסה לחזור אחורה בראשו, לאתר אחר נקודת המפנה בחייו שבה הכל השתנה, הוא מגיע לנקודה אחת בלבד – הנקודה בה איבד אותה באופן מוחלט.

זה לא שהוא לא ניסה לתקן זאת, הוא ניסה, אך כמו שהיא כבר ציינה קודם – זה היה מאוחר מדי.

הוא רצה, באמת שהוא רצה באותו הזמן לומר לה הכל, לספר לה את כל אשר הסתיר ליבו, לספר לה כמה היא חשובה לו ומשמעותית, כמה שהוא... כמה שהוא או- כמה שהוא אוה-

לא, זה כבר היה מאוחר מדי, היא צדקה; הוא בחר בדרך שלו והיא בשלה.

וכמה שהוא הצטער על כך.

Come up to meet you, tell you I'm sorry You don't know how lovely you are I had to find you Tell you I need you Tell you I've set you apart

סוורוס התגבר על השיתוק הרגעי שאחז בו וחטף את הדף במהירות מהשולחן, אוחז אותו בחוזקה בידיו ולמעשה כמעט קורע אותו מהעוצמה. הוא לא קרא, רק הביט במילים באופן חלול, בוחן את שולי הדף, את סימני הקריעה והמשיכה שבראשו, את סימני המחיקה שבגופו, את יופיו החיצוני, את הכל. הכל מלבד התוכן.

הוא פחד. הו, כמה שהוא פחד. הרי אין דבר מפחיד יותר מלהתמודד עם הטעות הגדולה ביותר שלך.

'אתה מבין, סוו, זה פחות או יותר שינה הכל; אתה שינית הכל. אתה יודע, דווקא חשבתי שמה שיש בינינו הוא חזק, מעל הכל. חשבתי שאתה רואה בי כחברה שלך, כמשהו שקרוב אלייך, הכי קרוב. אני יודעת שהכל השתנה מאז שהגענו להוגוורטס ואתה מויינת לסלית'רין ואני לגריפינדור. חשבתי שנתגבר על זה, ליתר דיוק הייתי בטוחה שנתגבר על כך. ככל הנראה אתה לא חשבת כמוני.

הייתי בטוחה שתשתף אותי יותר, שתספר לי מה עובר עליך, לא שתתרחק. ג'יימס מעולם לא היה החבר שלי. הוא היה רק פוץ שנקלע בדרכי באותו הזמן, אתה היית החבר שלי. אם רק היית מסוגל להבין זאת...'

Tell me your secrets And ask me your questions Oh, let's go back to the start

'אני חיכיתי לך באותו היום, חיכיתי שתעשה זאת. מעולם לא סיפרתי זאת למרי ואליס, אבל קיוויתי שתבוא לבקש אותי. קיוויתי שתבוא לבקש אותי מהסיבות הנכונות, אך לא עשית זאת.

אבל זה מאוחר מדי. אתה לא מבין,  אף פעם לא הבנת. למעשה, כל מה שעשית היה רק לברוח. ובמקום לברוח אל מקום מסתור בטוח התחלת ליפול היישר אל תוך התהום העמוקה, בידיעה שאין דרך חזרה משם. וזה כבר היה יותר מדי, סוו. יש גבול למה שאישה מסוגלת לשאת, למה שאני מסוגלת לשאת. חשבתי שאיתך זה יהיה טוב, ונכון, חשבתי שאיתך זה יהיה פשוט. חשבת שאתה האדם הנכון בשבילי.

אבל אתה העמדת אותי על טעותי. החברות בינינו לא הייתה אמורה להיות מסובכת, היא הייתה אמורה להיות פשוטה ואמיתית. ונכונה. הו, כמה שהיא הייתה נכונה.'

Nobody said it was easy It's such a shame for us to part Nobody said it was easy No one ever said it would be this hard

סוורוס הניח את המכתב באיטיות חזרה על השולחן. הוא לא יכול היה לקרוא יותר, הוא למעשה לא רצה.

הוא התפתה להזמין עכשיו את כוס המשקה החריף שכל כך השתוקק לו, אך דבר אחר הטריד אותו באותו רגע, והוא היה החבילה שהייתה מונחת בכיסו. החבילה שיחד איתה הגיע המכתב הזה.

הוא הכניס את ידו אל כיס ברדסו והוציא את החבילה. הוא לא התמהמה רבות ופתח אותה.

אם מקודם התחוללה סערה בגופו, עכשיו כבר היה טורנדו. הוא הביט בשקט בחפץ הקטן והזהוב בצורת שעון החול.

Oh take me back to the start

סוורוס סגר את הקופסא וטמן אותה בחזרה בכיסו. זה טיפשי, הו כמה שזה טיפשי.

הוא ידע מה קרה לכל אותם הקוסמים הטיפשים שניסו להתערב בזמן, וסוורוס היה קוסם מספיק מוכשר בשביל לא לעשות את הטעות הזו, בשביל לא להתערב בזמן. ולמה שיעשה זאת? בשביל מה לו לחזור? שום דבר כבר לא שווה את זה.

היא לא אוהבת אותו, היא אף פעם לא אהבה. אז מה הטעם לעשות זאת? הוא הרי כבר עשה הכל, הוא ניסה הכל! הוא הלך לאדון האופל והתחנן על חייה, הוא אפילו מכר את עצמו לדמבלדור, זה שהוא תמיד חשב לנפוח ויהיר, שחושב שהוא מרומם מעל כולם, שהוא תמיד יודע מה טוב לכולם...

זיק מסוים נדלק בעיניו של סוורוס. הוא לא זקוק להם. הוא לא זקוק לאדון האופל ולדמבלדור הטיפשי. בזכות המחולל, הוא אולי יוכל להצילה לבד!

לא, זה טיפשי. זה לא יעבוד גם ככה.

Questions of science Science and progress Do not speak as loud as my heart

סוורוס הניח את דעותיו בצד וחזר לקרוא את המכתב.

'סוו, הסיבה שאני כותבת לך את המכתב הזה זה כי אני יודעת שהמוות כבד מתדפק על דלת ביתי. לא משנה כמה ג'יימס יכחיש וינסה להגן, אני יודעת שהוא קרוב. ואני גם דיי בטוחה שג'יימס יודע זאת, הוא פשוט לא מסוגל לומר זאת בקול. וגם אני לא.

סוו, אני שיקרתי לגבי מה שכתבתי קודם לכן. באותו הזמן, כשבאת לבקש אותי, הסיבה האמיתית שרציתי שתבוא הייתה... היא הייתה-

למה, סוו? למה לא אמרת לי? למה כששאלת אותך במה אני שונה מכל האחרות, למה לא אמרת לי? למה לא אמרת שאתה אוהב אותי גם? למה לא עצרת את תחילת הטירוף הזה? למה, סוו, למה...?

קצת קשה לי לכתוב את כל זה עכשיו, כי אני מאושרת. אין לי סיבה לכתוב זאת. יש לי בעל מדהים שאוהב אותי, וילד אפילו יותר מדהים, חבל שלא יכולת לראות אותו. רציתי שתראה אותו.

סוו, אמנם עבר המון זמן, אבל עדיין, יש חלק מאוד קטן בתוכי שממשיך לתהות מה היה קורה אם באמת היית מספר לי במה אני שונה משאר הבנות, כמה אני משמעותית בעיניך. כי אם היית עושה זאת, יכול להיות שלא הייתי יושבת עכשיו לכתוב את המכתב הזה, סוו.

אני מודעת לכך שתמיד זלזלת בעצמך, ואני מנחשת שזה נבע מהעובדה שגדלת במשפחה שלא עזרה לך להעריך את עצמך. אבל, עד כמה שתתקשה להאמין, אני באמת אהבתי אותך, סוו.

חבל שלא הרגשת את אותו הדבר כלפיי, כי יכול להיות... הכל היה יכול להיות אחרת...'

Oh tell me you love me Come back and haunt me Oh and I rush to the start Running in circles Chasing our tails Coming back as we are

סוורוס סנייפ לא המשיך לקרוא את המכתב. הוא הרגיש בחום עז מציף אותו, והיה לו קשה לו להצביע על כך.

הוא הוציא את הקופסא מכיסו והניח אותו על השולחן. הוא לא ראה דבר מלבדה. שלהבת כתומה הקיפה אותו, הכל עלה באש, הכל מלבד הקופסא.

סוורוס סנייפ פתח את הקופסא והוציא את המחולל מתוכה; הוא כבר ידע מה לעשות.

I’m going back to the start