התבודדות/ פיקצר

היא עמדה והסתכלה על השקיעה....
היא לא האמינה שאחיה מת.
'זה לא יהיה אותו דבר בלי פרד' היא חשבה

זאת הייתה ג'יני, מאז הקרב על הוגוורטס היא התבודדה, ישבה על החוף, לא משנה מי בא הרמיוני, רון, הארי. היא לא הייתה מוכנה לזוז.

למרות שהיה לה בית קטן על החוף (עם הארי) היא באה רק בלילות ולארוחות.
"אי אפשר להמשיך ככה" אמר לה הארי, אבל כלום לא שינה לה, לא עכשיו. "את בהריון" הוא צעק במלוא הכוח.

בסוף הארוחה כרגיל היא פשוט עלתה לחדר ושכבה, היא הייתה שקטה, מתישהו פשוט נרדמה. אבל היום זה היה שונה, היא רק שכבה, וחשבה

'אולי הם צודקים, אולי אני תריכה להמשיך בחיי' שאלה את עצמה
'לא, אסור לי לוותר, הוא חייב לראות שאוהבים אותו'

"אז, את חושבת שאת צריכה לעשות את זה כדי שיראה שאוהבים אותו אהה?" נשמע קול מהצד השני של המיטה
"גם אני הייתי כך, הרבה פעמים, אבל בסוף הבנתי" הוא עצר לשנייה והסתכל על גבה (הוא ניסה להסתכל בעייניה אבל כרגיל גבה פנה אליו) " שהם יהיו יותר שמחים אם תחיי את חייך" הוא חייך, ג'יני לא יכלה להסתיר את החיוך שהיה על פנייה

עכשיו יש לפנייה משימה חדשה, שפרד יתגאה בה...