חייהן של שלוש משפחות קוסמים

תודה לבטאית שלי: ...ג'יני...

ויתור זכויות: כל הזכויות שמורות לרולינג, ואין ברצוני לרוויח כסף מזה.

אורך: פאנפיק

הנסיעה להוגוורטס

אלבוס עלה לרכבת, נרגש ומפוחד.
בעוד הוא מערער בדבריו אביו, אלבוס חיפש תא פנוי.
בעוד הוא מחפש, שכח מה אמר לו אביו.
הוא הגיע לקצה הרכבת, לתא האחרון, שם הוא ראה את סקורפיו מאלפוי.
אלבוס שמע עליו מאביו.
"אפשר לשבת כאן?" אלבוס שאל במהירות מסוימת.
סקורפיו הנהן והשפיל את מבטו.
אלבוס התיישב מול סקורפיו.
"גם אתה בשנה הראשונה?"
סקורפיו הרים את מבטו וענה "כן."
דקות אחדות חלפו בדממה מעיקה, עד שסקורפיו החליט לשבור אותה.
"אתה הבן של פוטר, נכון?"
אלבוס הסתכל על סקורפיו בחשד והשיב,
"כן, למה אתה שואל?"
סקורפיו זע בעצבנות על המושב.
"שמעתי שהאבות שלנו לא חיבבו אחד את השני..."
סקורפיו הציץ באלבוס והמשיך, "זה מונע ממנו להיות חברים?"
אלבוס חשב מעט וענה "לא."
מפליא איך שמילה אחת יכולה לחבר בין שני אנשים,
תוך כמה דקות אלבוס וסקורפיו כבר היו שקועים בשיחה, עד שלפתע הרכבת נעצרה.
אמרו להם לרדת מהרכבת, ולקחת את כל הדברים שלהם.
אלבוס וסקורפיו ירדו מהרכבת חוששים לגורלם והבחינו בבעיה, המסילה התפרקה, היה צריך להטיל לחש ריחוף על הרכבת.
כדי שהתלמידים לא יפגעו, הם נתבקשו לרדת מהרכבת.

בינתיים, לילי חזרה לביתה.
היא בילתה אצל משפחת וויזלי.
לילי הופתעה לגלות שאין אף אחד בבית. האי הניחה את חפציה והתכוונה לצאת לחפש את ההורים שלה כאשר היא הבחינה בפתק שהיה מונח על השולחן.

לילי יקירתי,
אני ואבא נסענו למשרד ההילאים.
קרה משהו בדרך להוגוורטס, זה דחוף מאוד.
אני מצטערת חמודה, אבל גם אני הייתי חייבת לנסוע.
אנחנו מאוד אוהבים אותך, נחזור בהקדם.
אמא.

לילי נאנחה, היא ידעה שהוריה עסוקים מאוד, אבל לפעמים היא פשוט לא הבינה אותם, למה הם לא יכלו לחכות לה?
לילי הלכה לאכול ארוחת ערב, בציפייה שהוריה יחזרו בלילה.

אחרי שהמסילה תוקנה, אך מי או מה גורם להרס לא נודע.
אלבוס וסקורפיו נכנסו לרכבת בחזרה.
לאחר שעתיים הם כבר היו באולם הגדול, מחכים למיון.