היי פאנפיק הראשון שלי מקווה שתאהבו היא ידעה שהוא יכעס. אווּ הוא בהחלט יכעס, אבל היא הייתה חייבת לעשות את זה, לצאת מהבועה שיצר בשבילה, 'כמובן שהבועה הייתה מגוננת וחמימה' היא חשבה בליבה 'אבל אי אפשר לחיות את כל חייך בבועה' שכנעה את עצמה בקול תקיף.היא הביטה בחדרה בפעם האחרונה. על מיטתה היו מונחים המצעים בצורה לא מסודרת שאפיינה אותה ואת אביה כל כך, על הרצפה היו זרוקים החפצים שבחרה לא לקחת איתה לבית ספרה החדש, היא העיפה מבט קצר במראה ובבועה של נערה עם שער שחור כמו הלילה ועיניים אפורות כמו הסערה בחנה אותה במבט ביקורתי. היא לבשה ג'ינס משופשף וטי שירט שחורה.היא הרימה את המזוודה הכבדה ויצאה מחדרה לכיוון הדלת ובדרך הניחה פתק על שולחן העץ בפתק היה כתוב:לאבא אני יודעת שאתה כועס ואני לא מאשימה אותך, אבל אתה חייב להבין שאתה לא יכול לשמור עלי לעד אני כבר בת 15 ואני צריכה ללמוד להתגונן לבדי, אני מקווה שלא תבוא לקחת אותי, כבר דיברתי עם דמבלדור והוא מסכים לתת לי להצטרף לשנה החמישית ואני אלמד ביחד עם הארי, אוהבת המון אמילי.אמילי לקחה את שרביטה ויצאה אל הרחוב היא לקחה אוטובוס לתחנת קינג קרוס, כשירדה מין האוטובוס התחילה אמילי לחפש פרצוף מוכר אך אחרי שעה קלה שלא זיהתה מישהו שהיא מכירה התחילה אמילי לאבד תקווה ובדיוק כשכבר עמדה לעזוב זיהתה מרחוק אמילי את רעמת השיער השחורה של הארי. היא רצה לעברו בדיוק כשהסתובב והם נתקלו אחד בשיני."סליחה." ממלמל הארי בקוצר רוח ועוד לא שם לב במי נתקל, ואז הוסיף בקצת בהלה "אמילי, מה את עושה פה"?אמילי חייכה "שלום גם לך הארי, אני עולה על הרכבת להווגורטס, כמוך." אמרה בשלווה. "את יודעת שאבא שלך יהרוג אותך כשיגלה, נכון?" שאל הארי בגיחוך."אני בספק הארי אבל גם אם ינסה אני כבר אהיה על הרכבת." אמרה לו אמילי. "אנחנו מדברים על אותו בן אדם? כי סיריוס בלק שאני מכיר היה עושה הכל כדי להשיג את רצונו." "טוב נצטרך לחיות ולראות. עכשיו תגיד לי איך לעזאזל עולים על הרכבת הזאת?"הארי חייך חיוך קטן, "את צריכה לרוץ דרך הקיר הזה וכך תעברי לרציף." הוא הצביע על קיר שנראה לאמילי מוצק למדיי אבל אמילי לא הייתה נערה ששואלת שאלות והיא רצה לכיוון הקיר בעיניים עצומות מוכנה לספוג מכה קשה. פתאום, כשפקחה את עיינה, ראתה רכבת אדומה מוקפת אשן וילדים נפרדים מהוריהם. הארי הופיע מאחוריה מספר שניות אחר כך "איפה הוויזלים? אבא אמר לי שאתה אמור לבוא לפה איתם." אמרה אמילי. "איבדתי אותם כשהגענו. בואי נלך לשים את המזוודות ברכבת ואז ונחפש אותם." אמר הארי והוביל אותה לרכבת הם השאירו את המזוודות בתא ריק והלכו לחפש את הוויזלים ואת הרמיוני.
תודה רבה לבטא שלי שיר!
|