קתרינה

בוקר הגיע.

השמש מלטפת את פני, וגורמת לי להתעורר.

מצד אחר של האחוזה שלנו אני שומעת את אחותי הגדולה מרי מנסה לשדל את החתולה שלה קייטי להיכנס לכלוב שלה או לסל הנצרים אני לא יודעת מה זה השנה.

אני קמה מן המיטה באיטיות ויודעת שהשנה אני מתחילה דף חדש, שהשנה אני הולכת למקום אף שהוא לא מסמל את כול כולי הוא מסמל שליש ממה שאני.

למזלי המזוודה שלי כבר ארוזה ואני מצחצחת את שיני לובשת את הסוודר הכחול ומכנסי הגינס הכחולות בהירות ויוצאת החוצה, לנשום אוויר צח.

אך לרוע מזלי אמא קוראת לי כדי להסביר לי על בית הספר לקוסמים ומכשפות בשם הוגוורטס שלשם מרי הולכת ועכשיו גם אני.

אמא מסבירה: "קתרין אני יודעת שאת אוהבת את המחנה ואני יודעת שאת אולי לא מתאימה להוגוורטס במאה אחוז" אני שומעת אותה אומרת וכבר יודעת את הסיבה אבא זו הסיבה.

זה אותו נאום חוצב להבות שאמא שלי נתנה גם למרי שנה שעברה.

אחרי שאמא שלי הצליחה לגרום לי לאכול קצת טוסט עם ריבה והזהירה שבהוגוורטס הארוחות יהיו יותר גדולות ושהיא לא מוכנה שאחזור דקיקה כמו מקלון, יצאנו לדרך: אני מרי ואמא.

כבר נעלמית לפני כן דרך המחסום שנה שעברה עם אמא בשנתה הראשונה של מרי.

אך אז לא הייתי תלמידה ולא עברתי עם הציוד, לכן עכשיו אני עוברת בפעם "הראשונה" בחיי כביכול.

אני תופסת תאוצה ורצה לתוך המחסום עם הציוד ועם הינשופה שלי ברי.

רציתי חתולה אך לא היו חתולות שחורות כמו של מרי לכן לא קניתי אחת.

והנה שנייה אחת קודם לכן הייתי בתחנת קינגס קרוס בין רציף 9 ל-10 וכעת אני ברציף 9 ושלושה רבעים.

אחרי עוברות אמא ומרי ואני רואה ים של ילדים עם שרביטים קרפדות ינשופים וגם חתולים. השעה הייתה חמישה ל-11 ואמא זירזה אותנו לעלות לרכבת.

התחלתי להרחיף בעזרת כוח המחשבה את המזוודה כמו שאני רגילה כי יש לי כוחות מיוחדים בגלל אבא, אבל אמא הפסיקה אותי והזכירה שלא רציתי להתבלט יותר מידי לכן גררתי/משכתי את המזוודה לרכבת ועליתי.

תפסתי תא פנוי ונכנתי לתוכו התיישבתי ליד החלון הוצאתי אוזניות ותחבתי אותן לאוזניי.

וכך מתחילה ההרפתקה הגדולה ביותר של חיי עם אוזניות ואייפוד קוסמים עם השירים האהובים עליי.

פיק ראשון אני אשמח לתגובות בונות!!

הפרק הקודם		הפרק הבא