על אהבה ומיתוסים אחרים

שם הפאנפיק: על אהבה ומיתוסים אחרים
כותבת: מיוזי
ז'אנר: רומנטיקה, קומדיה
פאנדום: הארי פוטר
שיפ:OFC\ג'יימס
דירוג:R-
וויתור זכויות לג'יי קיי רולינג

פרק 1 - על מבטים ראשוניים ושטויות אחרות

"סילבר, איפה את?" הצעקה נבלעה בין הקולות הרועמים ברכבת,"סקורפיוס מאלפוי," נשמע קול מאחוריו, סקורפיוס הסתובב בבהלה, "סילבר, שלא תעזי לעשות את זה שוב." הוא רטן בכעס.
"או שמה סקורפי, תלשין לאבאל'ה?" היא ציחקקה ודילגה ברחבי הרכבת, נבלעת בין ההמון הרועם, "סילבר, זה לא מצחיק" סקורפיוס רטן וסחב את המזוודות ברחבי הרכבת בחיפוש אחר אחותו.
לאחר דקות אחדות של חיפוש ממושך ומעייף ברכבת, וכמה גושי רוק אשר נדבקו לבגדיו וגופו נשמע ציקצוק מאחוריו, "סקורפי, אבא אמר לך לשמור עלי, ואתה עוד טוען שאני הולכת לאיבוד בזמן שאתה כול הזמן מאבד אותי." היא צחקה.
"סילבר..." הוא רטן, "אני הולכת להכיר אנשים חדשים," סילבר צחקה, סקורפיוס מאלפוי גילגל את עיניו, אחותו הייתה בשבילו קוץ ענקי בתחת, קוץ ענקי, אופטימי, צוהל ושמח-קצת-יותר-מדי.
"ניפגש בהוגוורטס, סקורפי." נשמע קולה של סילבר מרחוק.

"... אז בדיוק קרום נכנס לתמונה וחטף את הסניץ', זה היה משחק מדהים אני אומר לך דן." נשמע קול מאחד הקרונות, סילבר הסתקרנה מעט והציצה לתוך הקרון, כמה נערים ונערות ישבו בפנים, דיברו בחיוכים.
ג'יימס סיריוס פוטר הרים את מבטו וראה, להפתעתו, מחוץ לקרון, נערה צעירה אשר הצמידה את אפה לזגוגית החלון וצפתה בהם בסקרנות.
ג'יימס בהה רגעים ארוכים בנערה, הוא התהפנט מהמראה שלה, שיער בהיר שאפשר להישבע שהוא כסוף, ועיניים ירוקות חייכניות, גדולות יותר מהממוצע, ועור חיוור, כמו חרסינה.
ג'יימס התקרב לעבר דלת התא, סילבר נרתעה בבהלה, הם ראו אותה, היא רצתה לברוח ולהעלם בתוך הרכבת אך רגלייה התאבנו והיא נשארה במקומה, קפואה.

ג'יימס פתח את דלת התא וחייך, "שלום" הוא צחק כשראה את מבטה המבוהל של הנערה, "קוראים לי פוטר," הוא אמר והניף את שיערו לאחור, "ג'יימס פוטר." הוא צחק, אך כשראה את מבטה המבולבל של הנערה הוא מלמל "חשבתי שזה די מצחיק... את יודעת, ג'יימס בונד וכול זה".
סילבר חייכה בבישנות, "אני סילבר" היא מלמלה והושיטה את ידה ללחיצה, ג'יימס לחץ את ידה בחיוך ומבטיהם הצטלבו לרגע ממושך, "רו... רו... רו... רוצה להצטרף אלינו?" הוא מלמל בבילבול, כשהוא עדיין בוהה בעינייה, "בטח" היא חייכה והסיתה את מבטה, ג'יימס התנער "וואו" הוא מלמל לעצמו.
ג'יימס כיחכח בגרונו כשהם נכנסו אל תוך התא, "חברים,  זו סילבר" הוא חייך, "סילבר, אלו חברים".הם קמו והציגו את עצמם, סילבר ניסתה לזכור את השמות- דן, רוז, בלה ורון.
סילבר חייכה, הם היו נחמדים, הנערה, שסילבר בטוחה הייתה שהיא נקראת רוז הזמינה אותה להצטרף אל השיחה שלה ושל בלה, על משהו מוגלגי שנקרא איפור, "צבעים שמורחים על הפנים?" היא שאלה בהפתעה, רוז ובלה הנהנו והתחילו להסביר לה לאט, כאילו הן מסבירות דברים בסיסיים לילד שרק התחיל ללכת, סילבר הקשיבה בחצי אוזן, ומדי פעם אחזה בעצמה שלא לפלוט להן מילה או שתיים על כך שהיא לא מטומטמת, אבל היא התאפקה.
אחרי שיחה ממושכת רוז נראתה מאירת פנים, ואפילו בעלת אופי מדהים, בלה קצת פחות, לא נורא, גם היא הייתה נחמדה.

סקורפיוס מלאפוי הסתובב בחשד בכול הרכבת, מציץ לכול אחד מן הקרונות במטרה לחפש את סילבר, "אחות מעצבנת" הוא רטן בין פעם לפעם, הוא הציץ לתוך אחד התאים, שם סילבר דיברה וצחקה עם עוד כמה ילדים, ואחד מהם, כן הוא ידע לפי התיאור שאביו נתן לו, פוטר, 'מתרעעת עם האויב?' הוא שאל את עצמו.
'לא, סילבר תמימה מכדי לדעת שהוא האוייב' הוא החליט לבסוף, אחרי כמה דקות של מחשבה.
הוא התפרץ לתא, מעשה שכנראה נעשה ללא מחשבה, "סילבר, מה את עושה פה?" הוא שאל בהפתעה.
סילבר ניסתה להעמיד פני מופתעת, לא שזה הפתיע אותה יותר מדי לראות את אחיה המגונן קצת יותר מדי, "מי אתה?" היא שאלה, מנסה לזייף פחד.סקורפיוס נאנח ואחז בידה "תקיפה מינית, תקיפה מינית" היא צעקה וניסתה להשתחרר מאחיזתו, ג'יימס ודן קפצו לעזרתה וניתקו אותה מסקורפיוס."את כול כך..." סקורפיוס התנשף בפנים אדומות "הולכת, לחטוף." הוא צעק וסגר את הדלת אחריו.
ג'יימס הסתכל על סילבר, "מי זה?" הוא שאל בבילבול, "אחי," סילבר הודתה "ככה לפחות אמא שלי אומרת, למרות שתמיד חשבתי שהוא בקע מביצה."ג'יימס הינהן בשיא הרצינות, "הוא באמת נראה כמו תרנגלות", לאחר דקת שתיקה כולם התפקעו מצחוק.

הרכבת נעצרה והם יצאו מהרכבת בין זרם התלמידים."תלמידים חדשים" נשמע קול עמוק, "האגריד" ג'יימס חייך וקפץ על הענק המזוקן בחיוך, "א... א... אתה מכיר אותו?" סילבר מלמלה בעיניים פעורות, הוא הינהן בחיוך.
סילבר חלקה סירה עם ג'יימס, רוז ודן, היא ציחקקה באושר כאשר מיים השפריצו על פרצופה, דן סימן לכיוון ג'יימס באצבעו במעגלים סיבב ראשו, כאילו רומז שהיא משוגעת, ג'יימס חייך ומשך בכתפיו.
"זה היה אדיר" סילבר חייכה, רטובה למחצה, אחד הפרופסורים, ששמו היה מסובך מדי כדי שיוכלו להגות אותו נכון, או בכלל לזכור אותו הוביל אותם לעבר האולם הגדול, "תסתדרו בשורה, אתם הולכים להתמיין" הוא חייך והוציא מצנפת מרופטת, מאוד מרופטת, שפתחה את פיה והחלה לשיר, הפרופסור התחיל לקרוא את השמות בחיוך.
"גריפינדור","הפלפאף",  "הפלפאף", "רייבנקלו", "סלית'רין", "סלית'רין" המצנפת צעקה, כשהתלמידים שמו אותה על ראשם בתורות, בלה הצטרפה לרייבנקלו, כך גם רון, דן ורוז הצטפו לגריפינדור.
"פוטר ג'יימס" המורה הקריא, ג'יימס הניח את המצנפת על ראשו וקרץ לכיוון סילבר "גריפינדור" המצנפת צעקה לאחר שנייה.
סקורפיוס התמיין לסלית'רין, כמובן, "מאלפוי סילבר" סילבר התנשפה ושמה את המצנפת על ראשה, נשמעו כמה לחשושים לא מובנים בתוך ראשה, "גריפינדור" צעקה המצנפת.
"מהההה?" סקורפיוס צעק בבילבול "זה לא יכול להיות, זו אחותי, אחותי היא לא יכולה להיות גריפינדורית מטונפת", 50 ראשים גריפינדורים הופנו לעברו, מסתכלים עליו בעיניים מצומצמות משעוות לנקמה."סקורפי," סילבר ציחקקה בזילזול "עד שלא תוכיח לי שאני אחותך אני עדיין אחשוב שבקעת מביצה.".
"ברוך הבא לגריפינדור"  ג'יימס חייך והוביל אותה למושבה לידו.

-------------------------------

בלי תגובות אין המשך :S

		הפרק הבא