נמאס לו מהכלפיקצר.

נמאס לו מהכל.

 הוא תפס בארגז העץ שלו,ירד לדלת הכניסה בשקט מופתי, ושם אותו בסירה של האופנוע. אחר-כך, הוא חזר לבית כדי לאסוף את שאר הדברים.הוא ירד בשקט כדי לקחת את הדברים שלו מהטרקלין, שהיו ספרים, כמה מכתבים מחבריו, ותמונה שצולמה בסוף שנה שעברה., בדרך הוא גם קפץ למטבח כדי לקחת כמה חבילות של מסטיק חמוץ מתוק ועוגיות קדרה.הוא הכניס אותם לכיס המכנסיים שלו, יחד עם השרביט,  גליל הקלף המשורבט-למחצה, כמה חתיכות של חטיפים לינשופים, כמה פיסות דקות ורכות של משהו: זה היה עט נוצת-השלדג שלו. הוא נאנח. הוא אהב את העט הזה. הוא עלה במדרגות לחדרו, נוטל את שאר מכתביו של ג'יימס, רמוס, ופיטר. הוא גם פתח את קופת החיסכון שלו, והוציא את כל הכסף שהיה בתוכה.

"263 אוניות, 14 חרמשים ו5 גוזים." מילמל בעודו סופר את הכסף על כף ידו ומכניס אותו לכיסו. הוא גם פישפש באחת המגירות, ומצא את השטר המוגלגי ההוא.

"5 לירות שטרלינג." הוא קרא." אין לי מושג מה זה אומר." הוא הכניס את השטר יחד עם כל שאר דבריו, בכיסו. כעת הוא היה מוכן. הוא יצא החוצה, והדליק את האופנוע בטפיחת שרביט. המנוע שאג, אבל הוא חיכה כמה דקות. זה השתלם לו, וראשיהם של הוריו, ושל אחיו, הוצאו מהחלונות בכיכר גרימולד מספר 12.

"תגיד לי, סיריוס בלק, מה אתה חושב שאתה עושה?!" צרחה אימו מחלון חדר השינה שלה.

"חזור לכאן, תכף ומיד!!!"

"בואי ותעצרי אותי, זקנה חולנית שכמותך!" צעק סיריוס בתשובה.

" אפילו אל תחשוב לדבר ככה עם אמא שלך!" צעק אביו.

"כבר חשבתי, ואמרתי!" השיב סיריוס בצעקה וחיוך.

"לאן תלך?! אין לך בית אחר!!" צרחה אימו, שוב.

"לבית של ג'יימס." ענה סיריוס בפשטות. על פניהם של הוריו חלף מבט של תדהמה. הם לא ציפו לזה.

"טוב, רג, אני משאיר לך את הזקנים," התלוצץ סיריוס וחייך חיוך אל אחיו. הוא התניע את האופנוע, וריחף אל השמיים הפתוחים. הוא יכל לשמוע עוד את הצעקות של הוריו, שהוא הפך להיות בוגד דם וכאלה. כדי לא לשמוע, הוא האיץ את האופנוע, ודהר אל השמים הפתוחים.

 

 כשעבר מעל כמה וכמה כפרים מוגלגיים, הוא מצא את הכפר שחיפש. הוא השתיק את האופנוע בתפיחת שרביט, ונחת ברכות מעל בית מספר 2, מכתש גודריק. האור היה דלוק; הם עוד לא ישנים. הוא דפק בדלת, וג'יימס פתח אותה בתנופה, והתנפל על חברו הטוב בחיבוק דוב.

"מה שלומך, רך כף?"

"בסיידר. השארתי את הזקנים לרג." אמר סיריוס בגאווה.

:בוא, ת'כנס. הזהרתי את ההורים שלי, והם שיכפלו את המיטה שלי בשבילך. ירחוני וזנב-תולע יגיעו בעוד מחרתיים, והם יבלו איתנו את החודש האחרון של החופש. אדיר, לא?" שאל ג'יימס.

סיריוס הנהן בראשו. הם עלו לישון, וסיריוס חלם חלומות מתוקים על אפנעים, זקנים, וחברים.