אני אוהב אותך,לילי

אוקי! סוף סוף! אני ממשיכה את הפיק!!!!! תיקנו את המערכת ועכשיו אני יכולה להמשיך!

"אוף..." התלוננתי באוזני סופי "למה ג'יימס צריך להיטפל אליי תמיד?" "טוב נו... מה את רוצה? את מהממת,חכמה,מצחיקה בקיצור את מושלמת" אמרה סופי "אני לא מושלמת. חסרים לי הרבה דברים!" אמרתי "כמו מה?" סופי שאלה "כמו... אם... אני לא יודעת לרקוד,או לשיר-" "טוב, את זה את יודעת לעשות מדהים כשאת במקלחת" סופי קטעה אותי באמצע וצחקה.  "אוי תיזהרי" הזהירה אותי סופי "אדון קרצייה מגיע" וכמו שסופי אמרה,כמובן,מי אם לא פוטר. "היי אוונס" הוא אמר "מה קורה?" "שלא תעז אפילו לדבר  איתי" אמרתי בשלווה "אלא אם כן אתה רוצה עוד פליק כמובן" ג'יימס,שהיה עוד המום ממעשי אתמול, שתק והלך. הייתי יכולה להישבע שראיתי את סיריוס קורץ לסופי. "אז..." שהסתובבתי ראיתי את סופי עוקבת אחרי סיריוס בעיניה אבל לא מבט שנאתי, מבט מאוהב. אבל כשדיברתי היא קפצה "אז את רוצה לעלות להתכונן לשיעור הראשון בתעופה השנה?"  כן... בטח למה לא" ענתה סופי שהייתה משועממת וקצת מאוכזבת, אני לא יודעת ממה 

"איזה יום..." מלמלתי לסופי ואמילי. "זה לא הסוף" אמרה אמילי ונראתה נרגשת  מאוד "שיעור התעופה הראשון של השנה!" היא פלטה "אוף... נו טוב בואו נתכונן. אוף שחכתי לגמרי שזה עם הסלית'רינים!"

אחרי שעזבנו את החדר וירדנו למדשאות  ראינו כמאה מטאטאים על הדשא "ואוו!" קראתי "מעניין מי ילמד אותנו!" התשובה הייתה מאחורי: "אני,אוונס," קרא קול מתוק מאחורי גבי הסתובבתי "אתה!" קראתי וראיתי את ג'יימס פוטר "כן,אני" הוא אמר "המורים נתנו לי את השיעור כי מדאם הוץ' חולה" הוא ניפח את חזהו.  הלכתי, נרגזת למטאטא ונעמדתי מאחוריו   כאשר כולם הגיעו ג'יימס פתח את השיעור: "שלום לכל תלמידי גריפינדור וסלית'רין של השנה החמשית ! " הוא קרא "היום מדאם הוץ' לא נמצאת אז אני ממלא את מקומה" גלגלתי עיניים "היום ננסה לראות מי מגיע הכי גבוה. "   הוא אמר ועלה על המטאטא. אחרי שהוא הדגים והסביר כולנו ניסינו ולי, באופן מפתיע וכמעט בלתי אפשרי, אחרי שהמרתי ראיתי איך כולם ממש ממש קטנים. ואז פתאום, בלי אזהרה נוספת, סוורוס הגיח משום מקום. אני כמעט נפלתי מהמטאטא אבל בשנייה האחרונה עליתי עליו והמשכתי. עפתי ועפתי ושמעתי את קריאות העידוד של הבנות ואת קריאות הפחד התלמידים. בסוף עקפתי את סוורוס והוא נראה כאילו עוד שנייה הוא הולך להתפוצץ.  הצלחתי ממש טוב. ג'יימס נראה כאילו הוא עוד שתי שניות קופץ מהמטאטא שלו כשראה אותי "כל הכבוד אוונס" הוא אמר ואני שעדיין הייתי בהלם מהגובה בחזרתי לו ציוץ קטן של  "תודה". "ועכשיו" ג'יימס קרא, נרגש כולו "50 נקודות גריפינדור על כך שהעלמה אוונס הגיעה הכי רחוק!" כל תלמידי גריפינדור נראו כאילו הם עומדים להתעלף ואז פצחו בקריאות הידד.

אחרי השיעור ג'יימס פנה אליי "את ממש טובה במטאטא את יודעת?" הוא אמר ופניו קורנים "זה היה סתם צירוף מקרים. אני ממש גרועה" אמרתי. התכוננתי ללכת ואז ג'יימס פנה אלי ואמר "אם את רוצה, אני יכול ללמד אותך"  "לא תודה אני גם לא כ"כ רוצה ללמוד" "אז את לפחות יכולה לחשוב על זה?" הו הציע כולו מלא תקווה "נו... טוב. אחזיר לך תשובה מחר" עניתי והלכתי והשארתי את ג'יימס מאחורה ושמעתי אותו קורא- "ווהווו!" .

בסוף היום, חשבתי על ההצעה של ג'יימס. נשכבתי במיטה חשבתי,מהרהרת במילותיו ותוך כדי כך-נרדמתי.

·         © כל הזכויות שמורות לג'יי קיי  רולינג.  בבקשה תגובות! יש לי פרקים מוכנים. אני אפרסם אם יהיו תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא