אמיליה פוטר

הנני מוותרת על זכויות יוצרים לג. ק. רולינג על כל דמות או רעיון אשר נמצא בסדרת הספרים הארי פוטר, ואין ברצוני להרוויח כסף מכך.

פורולוג:

איימי פונד.

אמיליה פוטר.

איימי פונד.

אמיליה פוטר.

איימי פו.. "העלמה פונד, אדון וגברת מאלפוי יושבים יחד עם בנם בשולחן ומחכים לבואך!" קראה העוזרת האישית של איימי, דונה מרטין, מבעד לדלת השחורה בעלת העיטורים הפרחוניים באבזמי זהב וכסף מפוארים.

איימי פונד הביטה בדמותה הבלונדינית במראה המתפרסת על קיר שלם בחדר האורחים אשר הוקצב לה באחוזת מאלפוי המלכותית.

על מיטת האפיריון בחדר, אשר ביכולתה להכיל חמישה גברים מפותחים במיוחד, ישבה איימי וחשבה על השיחה המעניינת אשר ניהלה עם דונה במטבח אחוזת פונד באותו הבוקר."אני לא מבינה!" קראה איימי בייאוש, "למה אני צריכה להגדיר את עצמי בתור בת-זוגתו כאשר אני בכלל לא מכירה את הבחור?"שאלה בעודה ממלאה את הספל שבידה בשוקו חם עם נגיעות מרשמלו, המשקה האהוב עלייה."ובדיוק בשביל זה, אתם נפגשים לארוחת ערב בביתו, עוד היום." אמרה דונה, ויצאה מהחדר בצעדים מהירים בכדי לא לתת לאיימי הזדמנות להגיב.

"איימי?" נשמע קולה של דונה מבעד לדלת וקטע את קו מחשבותיה של איימי."אני כבר יורדת." קראה איימי בחזרה, "אני רק גומרת להתלבש ומגיעה!""אני ארד למטה, את תסתדרי לבד?" שאלה דונה בהיסוס, נזכרת בפעם האחרונה שבה השאירה את איימי לבד ללא השגחה כאורחת בבית עמיתים."אני כבר לא בת שבע דונה!" הצהירה איימי בכעס אל הדלת המפרידה בניהן.

'אני לא מאמינה שנתתי לדונה לבחור לי את השמלה שאלבש!' חשבה איימי בזעזוע, כאשר הבחינה שמחשוף השמלה באזור החזה עמוק יותר משנראה כאשר היה תלוי.השמלה השחורה בעלת העיטורים הכמעט בלתי ניתנים להבחנה, בעלת המחשוף העמוק, אשר מעניק לחזה של איימי מראה מושך ביותר ומגדיל אותו במידה אחת לפחות, השמלה השחורה נבחרה בקפידות למטרה אחת בלבד, הבלטת יתרונות היופי שבגופה של איימי למשיכת צומת ליבו של אדון מאלפוי הצעיר.הרגליים הארוכות והחלקות אשר נמשכות בקרם רייחני איכותי בריח פרחי אביב, אחרי כל מקלחת, עכשיו נראות לעיני כל ומקבלות מראה ארוך ומושלם, ללא כל פגם, בזכות נעלי העקב השחורות, אשר מוברקות במשחת נעליים יוקרתית.

איימי זקפה את סנטרה וצעדה צעד אחד קדימה, השיער הבלונדיני, אשר בעבר הרחוק מאוד היה שחור אדמדם, אסוף לתסרוקת מעוטרת קשת משובצת מספר נאה של יהלומים, העיינים הירוקות אשר ירשה מאמה, הינן כעת בצבע כחול-ים עמוק.תווי-פניה של איימי לא שונו כלל, תזכורת קטנה למי שהייתה לפני ארבע-עשרה שנה, למי שהיא כמעט לא זוכרת שהייתה.איימי זוכרת את הלילה שבו אמה החביאה אותה בארון, "דוד סיריוס יבוא עוד מעט!, אני מבטיחה!" התייפחה האישה היפה בעלת השיער האדמוני.ברגע שסגרה האישה את הדלת שמעה איימי פיצוץ גדול ומבעית ואחרייה קריאה נואשת של גבר "לילי, זה הוא! קחי את הארי ותברחי! לילי, תברחי!".אחרי קריאה זאת נשמעה שאגה אשר איימי לא הבינה את פירושה.צעדים חפוזים נשמעו מבעד לדלת הארון, "אמא ואבא אוהבים אותך הארי!" שמעה את קולה של האישה אומרת, באותו הרגע נפתחה דלת הארון במקצת והשאירה לאיימי מקום להביט במתרחש בחדר.אדם המכוסה גלימה שחורה נכנס ואיים על האישה הייפיפיה.נשמעה השאגה הלא מובנת בפעם השנייה וזרם אנרגייה ירוק פגע באישה האדמונית ונעלם הניצוץ מעינייה המהפנטות, הזר פנה אל התינוק אשר ישב בוכה בעריסה לחישה זועמת נשמעה באוזנייה של איימי.הדבר הבא שהיא זוכרת זהו טיול בגן שעשועים מוגלגי ביום שימשי, היא לבשה שמלה ורודה פרחונית וידה הייתה נתונה בידו של דוד אלבוס.

קראק קטן נשמע מפינת החדר ואיימי הסתובבה בבהלה, "העלמה פונד, גברתילי ואדונילי חיכו-מחכים לך בשולחן הארוחה יחד- יחדיו עם בנם!" אמרה גמדונת הבית אשר הובילה את איימי לחדרה מוקדם יותר באותו הבוקר."בוודאי, תוכלי ללוות אותי?" שאלה בעודה מתקדמת אל דלת החדר, "ברצון!" קפצה גמדת הבית בשמחה ופתחה את הדלת לכבוד איימי.

בזמן שעקבה אחרי גמדונת הבית הקטנה הבחינה איימי בתמונות הרבות אשר נועצות את עניהם בגופה, בניסיון להיות גאה בלבושה הבליטה את חזה והכניסה את ישבנה, צועדת כך הבחינה שזהו גרם המדרגות האחרון."העלמה פונד, משפחת מאלפוי ישוב-יושבת בסוף המדרגות, תוכל-תוכלי לרדת אותך לבדך?" שאלה גמדונת הבית בעודה נעצרת לפני המדרגה הראשונה."בוודאי, רק תוכלי לומר לי את שמך?" התכופפה איימי לגובה עייניה של הגמדונת, "רוקי, שמי רוקי!" חייכה בעליזות, קדה עד שאפה נוגע ברצפה ונעלמה בקראק קטן.

כאשר הגיעה לעשר המדרגות האחרונות, יכלה לשמוע את קולה העליז של דונה, עוד חמש מדרגות ויכלה לראות את משפחת מאלפוי."אהמ..אהמ.." כיכחכחה בגרונה ובכך משכה את תשומת ליבת של יושבי החדר.איימי הזקיפה במהירות את סנטרה, הבליטה את חזה והכניסה את ישבנה.לוציוס מאלפוי, אותו זיהתה מ'הנביא היומי' קם לכבודה, אותו חיקו גברת מאלפוי ודונה.אדון מאלפוי הצעיר, אשר עדיין ישב, זקף את גבותיו למראה לבושה וקם גם הוא באיטיות מלכותית."נחמד לפגוש אותך, העלמה פונד!" קרא אדון מאלפוי, לקח את ידה בידו והצמיד את שפתיו למפרקי ידה הלבנים."סוף-סוף, שמעתי עליך המון מאלבוס." אמר בעודו מעביר את מבטו על גופה וחייך כאשר תפסה את עיניו בענייה."העלמה פונד, תכירי את אשתי, נרקיסה!" הניח את ידה והנחה אל האישה אשר חיקתה את מעשיו."איזו שמלה יפייפיה, את נראת נפלא." החמיאה נרקיסה לאיימי והתקדה לנשקה על הלחי."תודה, גם את נראת נהדר!" חייכה איימי אל גברת מאלפוי מבלי משים על שמלתה.גברת מאלוי הנהנה לתודה וצעדה אחורה."דארקו, נחמד לפגושך אחרי כל-כך הרבה זמן, ושמך?" שאלה דארקו מבלי לנתק את ענייו מענייה, "איימי, איימי פונד!" לחשה, כך שקולה בקושי נשמע.דארקו לקח את ידה בידו ונישק את מפרקי אצבעותיה, "את נראת נפלא!" אמר ופנה אל אביו מבלי לנתק את ידה מידו, "נאכל?"

~סוף הפורולוג~

תגובות בבקשה, אני עבדתי על זה ממש קשה.

		הפרק הבא