"אני לא יכולה לסבול אותך ג'יימס!!!" אמרה לילי, ומבט עצוב ומיואש עלה על פניה. "מה קרה? סך הכל קרעתי את הדף השני באחד הספרים בספרייה!!!" כעס ג'יימס על לילי "אתה עושה מעשים לא טובים!!!! ואני לא מבינה איך אני אוהבת אותך בכל זאת..." אמרה לילי בשקט "אולי כי אני זה שהכי מתייחס אלייך, והכי מתחשב בך?!" אמר ג'יימס בכעס, והוא שמע מה לילי אמרה, למרות שהיא דיברה בשקט "זהו, שאתה לא!!!!! אתה לא מתחשב בצרכים שלי, בעקרונות שלי, בדעות שלי, בזה שאתה לא יכול לקרוע דפים מהספרים שחשובים לי בסיפרייה!!!!" צעקה לילי על ג'יימס ויצאה מהחדר בריצה 'אני לעולם לא אבין אותה, לעולם!' חשב לעצמו ג'יימס, בעודו שוכב על מיטתו
לילי רצה לעבר המדשאות, ידיה על פניה, והיא בכתה בכי מר. 'אתה לא מתחשב בי ג'יימס, אתה לא!!!' חשבה לילי והתיישבה על הדשא הירוק, בזמן שעלי שלכת זהובים נופלו על שערה. באותו רגע ג'יימס רץ עליה, עם שקיק קטן בידו. "מה ג'יימס, מה הבאת בשקיק? עוד דף של הספר?" שאלה לילי בכעס והסתכלה על ג'יימס "לא, הבאתי לך משהו מיוחד!" אמר ג'יימס והתחיל לפתוח את השקיק לאט "אני-אני לא מאמינה!!! איך מצאת על העלים האלה, העלים הכי זהובים שראיתי מימיי!!!" אמרה לילי בשמחה והביטה בעלים "חיפשתי, הכל רק בשבילך..." אמר ג'יימס,, ושמח שלילי סלחה לו על מעשיו "תודה ג'יימס, אני אזכור את זה, ואשמור את זה, אבל זה לא אומר שסלחתי לך!!!" אמרה לילי וצחקה "יואו חתיכת..." צחק ג'יימס והתחיל לרוץ אחריי לילי עם עלי שלכת "לא תתפוס אותי!!" אמרה לילי, מעיפה את שערה אחורה ורצה במהירות "חכי עד שאני אהפוך לאייל!!" גיחך ג'יימס ורץ במהירות אחרייה "לא! לא אייל!!!" אמרה לילי, בפחד מזוייף "או, כן!!" אמר ג'יימס, הפך לאייל ורץ אחרי לילי "לא נכון!!! עשית את זה בכל זאת!!!" אמרה לילי וגיחכה, רצה יותר מהר 'אני עוד אתפוס אותך!' חשב ג'יימס לעצמו.
|