טום מבפנים

הגשם שטף את הוגוורטס. השמים האפורים בתקרת האולם הגדול דיכאו את כל מי שעבר שם. טיילתי לבדי, כמו תמיד, וראיתי אותם משחקים יחד. אנה ואדם, הזוג הגריפינדורי שעליו כולם דברו בבית הספר, שיחק דווקא לידי וגרם לי לצביטה בלב.
"הי רידל!" שמעתי ילדה צועקת מאחורי "שוב מתבודד עם הנחשים שלך?". הסתובבתי, מאחורי עמדו שלוש בנות מגריפינדור.

נכנסתי לשיעור השיקויים המשותף ושמעתי את הפרופסור סלגהורן מודיע: "תלמידים יקרים! התלמידים שאקריא בשמם יוכלו לצאת לשחק: לוציוס, טום, בנג'מין, אדם, ג'ורג', אנה, חנה, ג'ונתן, לוקאס, ארתור, צילי, רונלד, ארנולד וקטלין. כל השאר יישארו לסיים את המבחן."

יצאנו לחצר בית הספר. "כל מי שרוצה יוכל לשחק אתנו קווידיץ'."
אדם וחברו הצמוד לוקאס חילקו את הקבוצות:
"אני - אדם, לוקאס, בנג'מין, ג'ורג', אנה, ארתור ולוציוס נשחק נגד צילי, חנה, ג'ונתן, רונלד, ארנולד, קטלין ו... אה... טום!"

"חסר שופט." הכריז רונלד וחיפש מתנדבים למשימה.
"אני מוכן!" צעק פיטה, נער שמוכן להקריב עצמו לטובת אדם וילך אחריו באש ובמים.
"מצוין!" צעק אדם, שחרר את הכדורים וצעק: "מת - חי – לים!"

התפקידים הוטבעו בנו לתמיד על פי כישרון שהפגנו במהלך המשחקים. התייצבתי כשומר. בקבוצה השנייה לוקאס שיחק כרודף ואדם כמחפש – תמיד הכי טוב בכל דבר.

לוקאס התקדם לעברי תוך שהחובטים שבקבוצתו מרחיקים את כל מי שמפריע לו בדרכו. שני החובטים של קבוצתו של אדם סיימו את מלאכת חיסול הרודפים והמחפש והתחילו להתקדם לעברי באיום. אחד ניסה להסיח את דעתי מלוקאס שהמשיך להתקדם במהירות אך התרכזתי חזק בקופאל. ראיתי את לוקאס זורק את הקופאל לעברי, הרגשתי מחבט בעורפי והכול נעלם.

		הפרק הבא