ג`יני וויזלי. נערה בת 16 שנים, בעלת שער אדמוני ועיניים מבריקות, התהפכה במיטתה ושפשפה את עיניה בישנוניות, מתרגלת לאור השמש. היא פיהקה והתהפכה עוד קצת במיטתה, מתפנקת כמו חתלתול קטן. לבסוף, השילה את השמיכה החמימה מעלייה וחיוך רחב נפרש על שפתיה.
היום זה היום המושלם לגי`ני וויזלי הצעירה. בעצם, יום מושלם לכל נערה מתבגרת אם הייתה במקומה. הרי מה יותר טוב מיום הולדתך השש עשרה? ג`יני ציפתה ליום הזה כבר הרבה זמן. היא יחלה שהוא יגיע כבר, מאז עוד הייתה בת 12. והנה, הוא הגיע. לא הייתה מאושרת ממנה.
היא קמה ממיטתה בזהירות, מעיפה מבט מהיר בשעון. רבע לשבע, היה עוד יחסית מוקדם, ורוב חברותיה לחדר עוד ישנו. רק שתיים מהן היו ערות; קייט הריסון ומלאני לונדורס. ג`יני לא ממש חיבבה את השתיים שהיו צמד בלתי נפרד. דומות להפליא, ומרושעות במקצת. לא פעם ג`יני תהתה אם לא היו אמורות להתמיין לסליתרין. היא התעלמה מהן, בכל אופן.
היא חשבה על מיקלחת קרירה ומרעננת. בכל מקרה, עוד היה לה זמן. היא יצאה מהמיקלחת, כורכת סביב גופה מגבת ורדרדה. היא התלבשה להנאתה כשגילתה שהיא לבד, `מלאני וקייט בטח הלכו לחפש את שיימוס` היא חשבה בגלגול עיניים. השתיים היו דלוקות עליו עוד משנתם הרביעית, וכל בוקר הן יוצאות מוקדם למגרש הקווידיץ` שם הוא עושה את אימון הבוקר שלו.
היא ניגשה למראה מעל השידה שלה. היא סירקה את שערה הארוך והאדמוני, מתלבטת מה לעשות איתו. לבסוף היא אספה אותו לקוקו גבוה וארוך, שהשתרך אחריה באלגנטיות. לאחר מחשבה קצרה, היא הוציאה את קופסת האיפור שלה והוסיפה לפנייה קצת סומק ומשכה את ריסיה במסקרה שקופה. את שפתיה היא מרחה בשפתון בהיר, ועוד טשטשה אותו במקצת. היא שנאה בשמים, במקום היא פתחה את גלימתה למחצה ומרחה על האזור החשוף קרם ריחני שאהבה במיוחד, וסגרה את גלימתה מיד לאחר כך. היא נעלה את נעליה, וכשהשעה הייתה כבר שמונה, היא מיהרה לזרוק כרית על כל אחת מחברותיה, מזרזת אותן לקום ואומרת להן לקום במהירות, ושהיא מחכה להן באולם הגדול.
היא כמעט שדילגה כל הדרך לאולם, לא מופתעת כבר לראות שם את הרמיוני יחד עם רון והארי, נראים עייפים, כאילו הכריחו אותם לקום מוקדם. זה היה נכון, אחרי הכל. היא חשבה וצחקקה.
"בוקר טוב! הרמיוני, הארי, רון." היא בירכה אותם בעליזות.
"אני מניחה שאת כל כך מאושרת בלי שום סיבה מיוחדת הא, ג`יני?" הרמיוני צקצקה בלשונה. היא ידעה מה היא הסיבה כמובן, עוד אתמול היא איחלה לה מזל טוב.
"ממש בלי סיבה מיוחדת," היא ענתה בחיוך רחב, "רק בגלל שאני בת 16 היום," היא לא יכלה לעצור את רגשותיה.
"כמובן, מזל טוב לך, את כל כך גדלת!" הרמיוני אמרה וחיבקה אותה חיבוק חם. ג`יני גלגלה את עיניה לתוך כפתה של הרמיוני בחיבה. היא ציפתה שהיא תגיד משהו כזה, כל כך מזכירה לה את אימה.
"מזל טוב, ג`יני," אמר הארי מסמיק מבושה. הוא לא ממש ידע מה להגיד במצבים כאלה.
"תודה הארי," היא אמרה כשהשתחררה מחיבוקה של הרמיוני סוף סוף שנהפך כבר למוחץ.
"ושום מזל טוב מאחי הגדול, הא?" ג`יני שאלה את אחיה בכעס מעושה, שום דבר לא יכול להכעיס אותה היום.
"נעיגהכעכע...היעכטעטכעטעכככ... ניעכטןי`עהינכל!!! " רון מלמל מבין כל האוכל שבפיו. ג`יני ניחשה שזה היה: `מזל טוב ושלא תחשבי שמותר לך לצאת עם כל מיני בנים עכשיו בגלל שאת בת 16!` או משהו בסגנון, אז ג`יני פירשה את זה לטובתה.
"תודה רון," היא התעלמה ממנו בגיחוך.
היא החלה להוסיף אוכל לצלחתה, שבדיוק חברותיה לחדר הגיעו לאולם והחליקו במושבים לידה.
"ג`יני, מזל טוב!" אריאן אמרה לה וחיבקה אותה חזק. אחר הגיעה תורה של גיידין ומישל לאחל לה מזל טוב בצעקת התרגשות ולמחוץ אותה בחיבוקן. היא חיכה אליהן וקרנה מאושר. `זה הולך להיות יום מושלם` היא חשבה כשהחלה לאכול, סוקרת בעיניה הנוצצות את העולם הגדול.
~*~ הסוף עד לפרק הבא ~*~
נכון?? נכון שזה יצא מושלם?! אז למה אתם מחכים?? תגיבו!!! זה לא עולה כסףף!!! חחח=]
|
|
|
|
|
|
|