פטרונוס-הסיוט הכי גדול של תלמיד הוגוורטס

יום ראשון,12:25 בצהריים

צייצתי.

אוגרים מטונפים.

הם כאלה ####(צונזר למען ביטחון הנפש האישית שלכם).

הרגשה מערבולתית.

"אוקיי.זה היה מוזר"אמרה גריינג'ר.

"אם במוזר את מתכוונת להזוי לגמרי,אז כן.מוזר"אמרתי.

זה לא נשמע כמו ציוץ.

"איך בכלל הפכת לזה?"שאלה גריינג'ר.

"שתיתי נוזל דמוי מים"פלטתי.

נו,ברצינות.ממתי אני מדבר איתה?

"הממ..מעניין.איך הוא נראה?"שאלה גריינג'ר.

"איך נראים מים?כמו מים.וזה לא היה מים.סוף פסוק.המוח שלך קלט את זה?"שאלתי.

"מה זאת אומרת כמו מים,אבל לא מים?"שאלה גריינג'ר.

"שזה נראה כמו מים,אבל זה היה משהו אחר.זה די פשוט,אפילו למוח שלי."אמרתי.

אני עדיין לא קולט למה המוח שלה לא מסוגל להבין את זה.

שלה,מכל המוחות שבעולם.

המוח של הנערה הכי חכמה בהוגוורטס,לא מסוגל לקלוט\לדעת מה זה נוזל דמוי מים?!

ואפילו המוח שלי,שהוא לא כל כך מתוחכם כמו שלה,הוא די קטן לעומתו,יכול להבין מה זה?!

טוב..אם חושבים על זה...זה די הגיוני.

היא אפילו לא שמעה על פיגפארטס.*

הוי,פיגפארטס.

~חלימה ממושכת על כל הכיף שאני הולך לעשות שם~.

"שמעת את מה שאמרתי בכלל?!"צעקה גריינג'ר.

התעוררתי מהחלימה הממושכת על פיגפארטס.

"לא ממש.אמרת משהו?"שאלתי.

"אמרתי,שהבנתי את זה,אבל זה מוזר לי"אמרה גריינג'ר.

"את מה הבנת?"שאלתי.

"מה זה נוזל דמוי מים"אמרה גריינג'ר,מגלגלת עיניים.

הי,זה סימן ההיכר שלי!

"אם לא אכפת לך,אני חייבת ללכת לתורת הצמחים."אמרה גריינג'ר.

"דווקא אכפת לי!אני רוצה שתלמדי אותי איך לעשות פטרונוס,איך לצאת מהמצב הזה,ואיך להצליח בעסקים בלי להתאמץ**!"צעקתי אחריה.

"מאיפה לי לדעת איך להוציא אותך מהמצב הזה?"שאלה גריינג'ר,מרחוק.

"כי את חכמה?"שאלתי.

"תודה..רגע..אמרת שאתה לא יודע לעשות פטרונוס?"שאלה גריינג'ר והתחילה לצחוק בקול רם.

נו,באמת.

עדיין,יש לי מזל שפוטר וג'ינג'ר-הד*** וויזלי לא כאן.

דיברתי מוקדם מדי.

"הרמיוני!מה קרה?למה התעכבת כל כך?"שאל וויזלי.

"כלום..סתם..ענייני אוגרים"אמרה גריינג'ר.

"את יודעת שזה פוגע,כן?"שאלתי.

"ממתי אתה נעלב ממשהו שקשור לאוגרים?אה,נכון.אתה אוגר!"אמר פוטר.

הסתכלתי על גריינג'ר במבט של 'למה גילית להם?!'

"הארי!זה לא יפה!"אמרה גריינג'ר.

חייכתי,"כן!תקשיבו לה!"

"למרות שזה נכון"הוסיפה גריינג'ר בצחקוק.

הם התחילו לצחוק בקול רם.

כן,אני הנער הכי בר-מזל בכל הוגוורטס.

לגמרי.

"אנחנו צריכים ללכת,שלא נאחר לשיעור תורת הצמחים"אמרה גריינג'ר,מנסה להפסיק את הצחוק.

"כדאי שגם האוגר יילך"אמר פוטר.

"כן,הוא יאחר לשיעור 'ציוץ וסירוק פרווה'"צחק וויזלי.

הם המשיכו לצחוק,כל הדרך עד לחממות.

הם עוד יישלמו.

כולם,כל מי שאי פעם צחק עליי.

"אתם ברשימה השחורה שלי!שוב!"צעקתי אחריהם.

הרשימה השחורה שלי:

1.פוטר

2.וויזלי

3.גריינג'ר

4.פוטר

5.וויזלי

6.גריינג'ר

7.פוטר

8.וויזלי

9.גריינג'ר

10.פנסי

קמתי מהרצפה.

שוב פעם העקצוץ הזה בראש.

כן,זה אותו הדבר.

התכווצות.

אפשר להתרגל לזה.

מה יש לי עכשיו?

טוב..זה לא משנה,כשאני יכול למרר לפוטר,וויזלי וגריינג'ר את החיים.

בתור אוגר חמוד,ואפור.

יום ראשון,12:30 בצהריים

"שלום,תלמידים.היום נלמד על השורש הבנגלדי.מישהו יודע מהו השורש הבנגלדי?"שאלה פרופסור ספראוט.

זה קרה בדיוק כשנכנסתי לכיתה.

עליתי על השולחן והזדחלתי בין העציצים של השורש המונגולי או מה שלא לא יהיה.

"הי,תראו!יש שם אוגרון חמודון!"צווחה אחת הבנות.

"איזה חמודון!"צווחו עוד כמה בנות.

הרגשתי כאילו מישהו מרים אותי באוויר.

"של מי האוגר הזה?"שאלה פרופסור ספראוט.

נשמעו לחשושים.

"אם הוא לא שייך לאף אחד,אני אתן אותו לאחד מהצמחים הטורפים בהמשך החממה"אמרה פרופסור ספראוט.

"אני מוכן לאמץ אותו"אמר וויזלי.

לא.רק לא הוא.

רק לא בעלים כאלה,שצוחקים על האני האמיתי כל רגע!

לא!

אה,נכון.

אף אחד לא שומע אותי אפילו.

כן.

אני באמת בר-מזל.

לגמרי.

פרופסור ספראוט הושיטה אותי לוויזלי.

"אתה חמוד,נכון שאתה חמוד?"שאל וויזלי.

לא.אני לא חמוד.

"איך תקרא לו?"שאל פוטר.

"סבתא אמילי"אמר וויזלי.

"אבל..הוא בן"אמרה גריינג'ר.

"אז..אממ..טוב..אני אחשוב על משהו"אמר וויזלי.

גלגלתי עיניים.

אחרי הכל,זה סימן ההיכר שלי.

רק שוויזלי יבין בקרוב שאני לא חמוד.

טוב..זה יקרה כש..אני אשתנה בחזרה.

בטח בפרק הבא או משהו.

*פיגפארטס-בית ספר לקוסמים על מאדים,המנהל שלו הוא אריה,שיכול לדבר,בשם רמבלרור.מופיע במחזמר המאוד פוטרי ובהמשך המאוד פוטרי.

**איך להצליח בעסקים בלי להתאמץ-סוג של מופע בברודווי שמבוסס על ספר.הגיבור הראשי שלו,ג'יי פיירפונט פינץ'(או משהו כזה) מגולם על ידי מספר שחקנים,לדוגמא:דניאל רדקליף,דארן כריס וניק ג'ונאס.

***ג'ינגר הד-באנגלית Ginger Head=ראש ג'ינג'י.

הפרק הקודם		הפרק הבא