יומני הסודי ביותר-המשך

כל התלמידים (כולל אותי) ירדו מהרכבת. נכנסנו לטירה אחרי מישהי בת סבר-פנים חמור ביותר. היא הובילה אותנו לחדר קטן וכולנו התארגנו למיון שלנו.  לאחר מכן הובילה את כולם בטור מסודר לעבר שרפרף מתנדנד ועליו מצנפת ישנה וקרועה.
כולם התחילו לחשף מה ממיין אותנו ואפילו לא הסתכלו לכיוון המצנפת אבל אני לא הזזתי ממה מבטי. "תלמידים שאקרא בשמם יגשו להתמיין למצנפת המיון" אמרה האישה והתחילה לקרוא רשימה של שמות. היא עברה מספר שמות שהתמיינו על ידי המצנפת ואז הגיעה עליי "טום רידל" הקריא. ישבתי בשרפרף, למצנפת לא נדרש הרבה זמן רק התיישבתי וכבר היא צעקה "סלית'רין" בקולי קולות. שולחן סלית'רין הריע מאט ואני הךכתי להתיישב בשולחן. כמה תלמידים וותיקים יותר בירכו אותי.

כאשר הסתיימה רשימת התלמידים, המנהל נשא נהום מוזר ביותר- (שמתי לב ששאר התלמידים לא מופתעים). ואז איחל ארוחה נעימה. כולם התחילו לזלול. לאחר כחצי שעה- ניתן להוסיף מייסרת שכולה צעקות, זלילות ונחירות הודיעו המדריכים לעלות אחריהם בצורה 'מסודרת' לחדרי המועדון'. הסיסמא שלנו היא "פצצות סירחון" הודיע המדריך שלנו ופתח את דלת המועדון שלנו. בנות לשם- הוא הורה לדלת שמשמאל ובנים לשם- הוא הורה לדלת מימין.

"מחר יתחילו השיעורים" הודיע לפני שכולם נכנסו למעונות "יש לקחת מערכת שעות מהפרופסור מקונוגול" כשהבין שאף אחד לא מבין על מה הוא מדבר הוסיף "המכשפה שמיינה אותכם" אמר ויצא מהמעונת. כמה תלמידים התחילו להתלונן, על השעות, הנסיעה הארוכה ברכבת ועל קור הכלבים ששרר במעונות. "חוצפה" הכריזה אחת מהבנות שהיו במעונות "איך הם לא מתביישים?" שאלה. כמה תלמידים השתעממו, כמה הצטרפו עליה וכמה פשוט לא התייחסו.

לאחר הצרחות שמענו פיתאום צרחה "שקט!!!!!" היא נמשכה הרבה זמן "אולי תסתמו??" שאל. התלמידים החדשים היו מפוחדים, אחרים (הוותיקים יותר) סתם השתועממו. ,י"יופי סוף סוף" אמר האיש בכעס ובקול גבוהה.

"מי זה?" שאל אחד התלמידים המפוחדים פחד מוות. "הברון המגואל" ענה אחד הוותיקים, לא ניראה כי הבין "מה?" שאל שוב "רוח הרפאים של סלית'רין" ענה הוותיק. 

"אבל זה לא הוגן!" צעק במחאה שחצנית. "מה?" שאל הוותיק, זה שקרא רצה לענות את הוותיק קטע אותו "שפחדן כמוך בבית סלית'רין צודק?" התלמיד השתתק וכל התלמידים פרצו בצחוק עליו...

		הפרק הבא