הקונדסאים

"אמא! אבא! מכתב מהוגוורטס!" נשמעה צעקה. ילד בן 11, בעל עיינים חומות ושיער שחור ופרוע, ממושקף, עם חיוך גדול מרוח על פניו, רץ למטבח, שם הכינו הוריו את ארוחת הערב. "הו, ג'יימס, חמוד! זה נפלא!" השיבה אליס פוטר, אישה קטנה ורזה, שעמלה אותה שעה על ארוחת הערב (הפוטרים אהבו להשתמש באמצעים מוגלגיים להכנת ארוחות ולביצוע מטלות בבית). היא הרימה את עיניה, שהיו מלאות בדמעות, כתוצאה מהבצל שחתכה, מקרש החיתוך. היא שטפה את ידיה במהירות ורצה לחבק ולברך את בנה, ג'יימס. "אני גאה בך, בן," אמר גם כריסטופר (או בקיצור, כריס) פוטר, ורץ גם הוא לחבק את בנו, יחידו ובכורו, שכבר היה מחוץ בחיבוק אוהב על ידי אימו. כריס חיבק את ג'יימס בחיבוק דוב.
"אני אוהב אתכם," אמר להם ג'יימס. "אתם ההורים הכי טובים בעולם!".

                                                               ***

סיריוס בלק, ילד צנום עם שיער חום ניגש לחור הדואר, לאחר שראה בחוץ ינשוף. הוא כבר ידע מה  כנראה ימצא שם. הלוא המכתב מהוגוורטס, למיטב ידיעתו, היה צריך להגיע אתמול!
הוא התכופף, והרים את המעטפות שהיו פזורות על הרצפה. ואכן, ביניהן ראה נצנוץ של חותם אדום. הוא  הפך את המעטפה, עודנה על הרצפה. סיריוס לא רצה להתאכזב. אבל, כפי שניחש, ראה שם את סמל הוגוורטס, הסמל שציפה לראות על מכתב כלשהו שנים ארוכות כל כך.
סיריוס חטף את המכתב, ורץ במסדרון, לכיוון חדרו, תוך שהוא צועק בליבו זה הגיע! המכתב הגיע!
הוריו, וולבורגה ואוריון בלק, יצאו מהמשך המסדרון, מחייכים חיוך מאולץ, ופולטים "יופי, סיריוס," חפוז. סיריוס אף פעם לא הסתדר היטב עם הוריו. בכניסה לחדרו של סיריוס עמד רגולוס, אחיו הקטן, ועל פניו מבט מלגלג. "מזל טוב, סיריוס, אני אהנה בלעדיך!" הוא צעק. סיריוס התעלם. הוא כבר היה רגיל להתנהגות כזו מצד רגולוס. הוא דחף את רגולוס, לא היה לו אכפת מה יגידו הוריו על המעשה הזה. סיריוס נכנס לחדרו הקטן, ונעל את הדלת.

                                                            ***

"מכתב! מכתב מהוגוורטס!" צעקת שמחה התגלגלה ברחבי הבית. רמוס לופין, ילד בעל שיער חום,
רץ כחץ מקשת לכיוון החדר של הוריו, אלכס ואמנדה לופין.
 "רמוס, מתוק, אנחנו כל כך גאים בך!" אמרה אמנדה, ונשקה לו על מצחו. אלכס התקדם לעברו, נשק לו וחיבק אותו חיבוק מהיר. "אני מקווה שלא... שלא יקרה לך משהו בגלל... אתה יודע, גרייבק, יימח שמו! לפחות, הלימודים מתחילים באחד בספטמבר, כך שליל הירח המלא יתרחש כשבועיים לפני יציאתך להוגוורטס, ולאחר שבועיים תצטרך להתמודד עם עוד שינוי. רמוס, אני כל כך מצטער..." לחש אלכס, וחיבק את בנו שוב, הפעם חיבוק ארוך.
"זו לא אשמתך, אבא," אמר רמוס, והחזיק לאביו חיבוק.
אמנדה התבוננה בהם, ליבה פורח מאושר למראה האהבה ששוררת בין שני הגברים שבחייה.

                                                          ***

פיטר פטיגרו, ילד שמן, בעל פנים עגלגלות ושיער חום-ג'ינג'י, התרוצץ בביתו כרוח סערה, וצרח במלו גרונו: "מכתב! מכתב מהוגוורטס! הו, כמה אני רוצה כבר להיות שם...!"
"פיטרי! פיטר! זה נפלא ממש!" אמרו לו הוריו, ויולט ולארי פטיגרו, שהגיעו במרוצה, חיבקו אותו ונשקו לו.
"אני מקווה שיגיע אחד בספטמבר, לשם שינוי," אמר פיטר.
"אנחנו רוצים בשבילך... אבל מבחינתנו... עדיף שתהיה בבית ולא בפנימיה," אמרה ויולט, ומשכה באפה. היא התקשתה מאוד לחשוב על בנה הקטן... לבדו... בפנימיה.
"אבל אני רוצה!" הכריז פיטר.
"הכל בשבילך, פיטר!" אמרו לארי ו- ויולט ביחד.
פיטר היה ילד מפונק.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תודה רבה רבה לפורטל, שהשתמשתי במאגרי המידע שלו על הדמויות!

		הפרק הבא