שונה

בתחנת רציף 9 ושלושה רבעים שבקינגס קרוס, עמדה אליזבת קאלן יחד עם משפחת המאמצת, "הוריה" קארלייל ואסמה, אחיה הגדולים אדוארד, ג'ספר ואמט, אחיותיה הגדולות בלה, אליס ורוזלי, ואחותה הקטנה רנסמיי. למעשה, היא ורנסמיי נראו באותו גיל, אך אליזבת טענה שמשום שהיא נולדה לפניה, היא יותר גדולה, (רנסמיי טענה שמשום שהיא תראה בקרוב יותר גדולה ממנה היא יותר גדולה). אליזבת העלתה את המזוודה שלה על קרון הרכבת ונופפה לשלום למשפחתה, "ביי מיי!", היא אמרה לרנסמיי בהתגרות, רנסמיי מאז ומתמיד קינאה בה על כך שהיא מכשפה. "ביי ליז!" היא צעקה אליה בחזרה, ושלחה אליה חיוך שאליזבת ידעה שהיא תתגעגע אליו מאוד עד חג המולד.

אליזבת נופפה לשלום למשפחתה עד שהיא נעלמה מהאופק. היא תפסה את המזוודה הכבדה שלה ואת כלוב הינשופה שלה, וחיפשה את חברתה, לונה, ותא לשבת בו. לבסוף, באחד התאים האחרונים ברכבת מצאתי את לונה. לונה היא החברה הכי טובה שלה, ובעצם היחידה. רוב האנשים חושבים שהיא מוזרה, משוגעת, אבל היא יודעת שהיא מדהימה, היא אחת האנשים הכי חכמים שהיא פגשה במהלך חייה. "שלום לונה", אמרה אליזבת. "שלום", אמרה לונה בקול סהרורי, "קראת הנביא בחופש?", שאלה, "לא", היא מלמלה. הן המשיכו לנהל את שיחת החולין שלהן, כאשר נער בן גילן נכנס לתא, שיערו היה שחור, ולעיניו היה גוון כחול על טבעי. "היי אבא", אמרה אליזבת אל הנער. "אני צריך לדבר איתך", הוא אמר בטון חמור סבר. "בסדר", אמרה אליזבת, "לונה, אני יוצאת רגע, כבר חוזרת", היא אמרה ויצאה בעקבות אביה. "אליזבת, המצב באולימפוס קשה, ואני חושש שזה ישפיע גם עלייך. טיפון מתקרב לאולימפוס, ילדי המחנה התבצרו שם, אני חושב שאולי עדיף שלא תלכי השנה להוגוורטס, אם האולימפוס ייפול, המקום הבא שהטיטאנים יכבשו יהיה הוגוורטס", אמר זאוס בקול מתוסכל מעט. "אני הולכת להוגוורטס, אין סיכוי שאני מפספסת את שנת הבגרויות שלי, והאולימפוס לא ייפול, ו- ו- ו- הכל יהיה בסדר!" אמרה אליזבת בחומרה. "כרצונך", אמר זאוס, "אך הישמרי לנפשך, את מכירה את הנבואה, אם היא נובאה עלייך יש לי מעט מאוד לעשות", רעד עבר בגופה של אליזבת כשהיא חשבה על הנבואה, צאצא של אחד מהאלים הגדולים ישמיד או יציל את האולימפוס כשימלאו לו 16, היום יום הולדתי ה-16, אך איש לא אמר שזה צריך לקרות היום, יכול להיות שעוד 364 ימים מהיום אשמיד או אציל את האולימפוס, והבחירה הזאת יכולה להרוג אותי. רעם נשמע בשמים, "אני חייב לחזור מול טיפון, תשמרי על עצמך!" הוא צעק ועף דרך גג הרכבת.

הפרק הקודם		הפרק הבא