עיר של כל מיני שטויות

סליחה על הפרק המאוד קצר, ועל זה שהדמויות יהיו ל קנוניות בעליל.

----

הבחור היה גבוה ובעל שיער שחור חלק.

הוא מלמל משהו אל הבלונדיני וגיחך, אך בעיניו נותר אותו מבט מעט אפל ומסתורי.

סיימון חייך, "הוא מסתכל עלייך,"

קליירי הסמיקה, ודבר זה נראה בברור על עורה הבהיר והמנומש.

"תרצי לשתות משהו, בכל אופן?" סיימון שאל.

"מיץ תפוזים," חייכה קליירי. היא שנאה אלכוהול.

לאחר ששניהם שתו ושלמו, הם חזרו אל רחבת הריקודים.

בחינניות וגמישות התנועעה קליירי, בעוד סיימון לידה מנסה לרקוד במגושמות.

"קליירי?" יד נגעה בכתפה.

קליירי הסתובבה בבהלה. זה היה הבחור ההוא.

"איך אתה יודע מה השם שלי?"

הבחור רק חייך.

"אני אלק, ואת יכולה לקרוא לי... אלק, אני מניח,"

קליירי חייכה ובין השניים התפתחה שיחה נינוחה.

"תראה את השניים," כעבור כמה דקות הבלונדיני התקרב אל סיימון שישב על הבר וחייך, "מסתדרים מצויין,"

"אני סיימון, ואתה?" שאל סיימון.

"ג'ייס, ו---אוי לא!" הוא התשתנק מצחוק, "תסתכל!"

סיימון הפנה את מבטו אל הזוג, שדי בלע אחד את השני.

"תהרוג אותי, מה שמו לה במיץ תפוזים?" הכה סיימון עם ידו על מצחו, "לעזאזל."

"מה הבעיה?" שאל ג'ייס.

"שזו לא קליירי," נאנח סיימון, "עם החבר הקודם שלה היא התנשקה אחרי חודש. היא אף פעם לא נפתחת ככה לאנשים במהירות,"

"אתה מקנא?" קרץ ג'ייס.

"מה פתאום? אני בכלל גיי."

הפרק הקודם