לפני שתקראו, הפיק הולך להיות בנוי בצורה כזו: הפרקים יהיו דמויי פיקצרים, אבל ישלימו אחד את השני, חוץ מזה הכל יתנהל כרגיל.
"חייו של דאדלי היו קשים. כשהיה קטן לעגו לו על משקלו, והוא נאלץ לחיות עם בן דודו הלא שפוי. אך הוא לא ויתר! הוא למד איך לחיות, איך להתעלות מעל בעיותיו! הוא רכש לעצמו כבוד בזכות עצמו, ולא נתן לאיש לפגוע בו. עמדו בדרכו מכשולים רבים, אבל הוא לא נכנע והגיע להישגים רבים! אני בטוח שגם בשעתו האחרונה הוא נהג כך, לא ויתר", נאם ורנון דרסלי, משסיים הוא הניח את הדף על קבר השיש של בנו, וירד מין הבמה. אנשים רבים עמדו מסביב לקבר, כולם בעלי הבעת פנים עצובה, אם כי עיניהם היו יבשות מדמעות. רק גברת דרסלי בכתה, בכתה על בנה שלא תראה לעולם. בין קהל האנשים עמד איש שחור שיער, משקפיים עמדו על אפו וכיסו את עיניו הירוקות. הוא חיכה עד שכל האנשים הלכו, הלך אל הקבר הריק והניח עליו את המכתב של בן דודו, "תודה", נשמעה לחישה בלתי נראת. "אין בעד מה דאדלי".
|