גוף ללא נשמה

בזמן שהתכוננתי לבית הספר שמעתי רעש בלתי רגיל, יצאתי בריצה לכיוון החצר האחורית וכמעט שהתעלפתי למראה עייני.

"אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה" צעקתי עד שכמעט ונגמר קולי.

"מי אתה, מה אתה עושה פה?, אני אזמין משטרה, תלך מפה עכשיו" קראתי בבהלה ופחד.

"תרגעי נואל, תפסיקי להיות היסטרית" הוא אמר בנחת רוח שלא הצלחתי לפענח.

"קודם כל איך אתה יודע את שמי, ושנית איך אתה רוצה שארגע " צרחתי כמו מטורפת.

"טוב אז ככה, אני מכיר אותך מאז שאמך ילדה אותך בחדר יולדות מספר 447" הוא אמר בביטחון.

"תקשיב, אין לי מושג מי אתה, אבל תעזוב אותי בשקט, ותלך מפה ברגע זה , מיד" אמרתי.

"את לא באמת רוצה שאלך," הוא אמר.

"אל תהיה כל כך בטוח" אמרתי והפעם הייתי מלאה בביטחון.

"טוב, אני פשוט יודע ואל תשאלי אותי למה, וחץ מזה אני יודע שאף אחת לא הייתה מסרבת להיות בקרבתי" הוא אמר וחייך חיוך שאפילו אני נמסתי בפניו.

"יודע מה, אני ממש מאחרת לבית הספר, אם כשאחזור עוד תהיה כאן אתקשר למשטרה, ואני רצינית!" אמרתי בקול.

"מוסכם" אמר, אבל איכשהוא לא האמנתי לו.

כשהגעתי לבית הספר ראיתי את אלכס ואת חברים שלו.

"היי, נסיכה מה קורה" הוא קרא לעברי.

"ווואוו, עכשיו הרבה יותר טוב" אמרתי .

התקרבתי כדי לחבק אותו, אבל איכשהוא יצא שהתנשקנו,אני לא יודעת למה אבל הנשיקה לא הרגישה לי אמיתית, וישר התרחקתי.

"קרה משהו,"  הוא שאל.

"אמממ...לא" כל כך רציתי לומר לו שחוויתי את הדבר המוזר ביותר בחיי.

"אז, הכול בסדר, ואני לא צריך לדאוג" שאל וגיחך.

"לא, לפחות לא עכשיו חחח" צחקתי

בדיוק היה צלצול, וכאילו הודיתי על כך.

"בוקר טוב תלמידים, נמשיך ללמוד על סיפור האהבה הגדול בהיסטוריה- מישהוא יודע על מה אני מדבר" שאל וציפה לתשובה.

"רומיאו ויוליה" קראתי בקול.

"יפה מאוד, נואל צודקת" הוא אמר.

בזמן שהתחיל לספר חשבתי על האירוע שקרה היום והתחלתי לחלום בהקיץ.

"גברת ג'ונסון, אולי את רוצה לומר לי מה שם המשפחה של יוליה" הוא פנה אליי.

מזלי שידעתי, כי בכלל לא הקשבתי.

"קפולט,יוליה קפולט" עניתי.

"יפה מאוד, מצטער הייתי בטוח שלא הקשבת" הוא אמר בהתנצלות.

וואוו יכולתי לשמוע את הדופק שלי, ממש נלחצתי.

כשהסתיימו שעות הלמידה חזרתי הביתה ולהפתעתי גיליתי משהו שלא ציפיתי לו אפילו בחלומות הפרועים ביותר שלי.....

		הפרק הבא