קשה לאבד משהו שאוהבים

הארי ראה אתוה נופלת ולא נעה.
הוא הרגיש פרץ רגשות.
הוא רק רצה אותה בחזרה, את הדוויג.
היא ליוותה אותו מהיותו בן 11.
הוא כעס על אוכל המוות שהרג אותה, רצה להסתובב אחורה ולהחזיר לו באותה הקללה.
הוא היה עצוב עליה, כל כך הרבה שנים ליוותה אותו.
כל הזמן שהיא הייתה שם, היא נראתה כמובן מאליו.
פתאום בלעדיה נוצר חלל.
אחרי מות סיריוס, הארי חשב שלא ירגיש את אותה ההגשה לעולם, שמישהו שכל כך יקר לך מת.
פתאום המציאות היכתה בו במלוא עוצמתה, אין אותה.
היא נמצאת עכשיו עם שאר האנשים אשר היו קרובים אל הארי: הוריו, סנדקו.
'עכשיו יותר טוב לה...' קרא קול במוחו של הארי.
הארי ידע שזה לא נכון.
הוא ניסה להאמין שסיריוס והוריו עכשיו איתה...
הוא ידע, שוב שיקר לעצמו.
הציפור הלבנה אותה כל כך אהב, לא תחזור לעולם.