אני וקיילב הולכים לבית הוריו,אני מנסה לא לחשוב על מה שיקרה... הוריו של קיילב אף פעם לא אהבו אותי,הם תמיד חשבו שאני לא מתנהגת כמו נערה,אלה כמו גבר... "היא לא לובשת שמלות,לא מתפארת,הולכת ליער במקום לשבת בבית ולדאוג למשפחתה!"שמעתי פעם את אמו אומרת. קיילב פותח את דלת ביתו,שם אביו ואמו ככול הנראה מחכים לו,עד שיבוא אם נבחרת ליבו. אמו ישר קופצת אליו ומחבקת אותו."איפה היא?מי זאת?"אומרת במהירות.וקולה מראה כמה היא מתרגשת. "רק תגיד לי שזאת לא בת השכנים לורין,הילדה הזאת מתנהגת כמו גבר,פשוט פרא,לא פלא שאף אחד לא אוהב אותה!"מוסיפה אימו. אני עומדת שם המומה.זה מה שאנשים חושבים אלי?! אני עומדת שם כמה דקות בשקט ואז מסתכלת במהירות.רצה לביתי. כשאני פותחת את הדלת בחוזקה,סאבתי יושבת על הספה בפנים מודגאת. "מה קרה?"שואלת. אך אני מתעלמת משאלתה ורצה לחדרי. .................................................................................................. סבתא מעירה אותי,"מותק,יש לך אורחים למטה"אומרת בקול מודאג. אני משםשםת את עיני,ולוחשת"חכי שנייה אני רוצה להחליף את הבגדים האלו"כשאני מצביע על בגדי,השמלה. היא מהנהנת ויוצאת החוצה.אני בוחרת במהירות חולצה חומה ומכס ג'ינס. כשאני יורדת למטה מחכים לי שם קיילב ומשפחתו. אני נעצרת על המדרגה האחרונה,ונושפת נשיפה ארסית,שאני קוראת לה נשיפת חתול. קיילב מחייך אלי ומתקדם צעד אחד אלי,בזהירות כאילו אני יכולה לברוח כול שנייה. "איפה היית?חיפשתי אותך"אומר,ומושיט לי את ידו בזהירות. "למה?אתה מחפש את הילדה שמתנהגת כמו גבר?"אני אומרת ולא יכולה לא להרשות לקולי להיות ארסי.
"את לא מתנהגת כמו גבר!"אומר לי קיילב,אך הוא מסתכל במהירות על אימו.אשר נראת לא מרוצה. "באמת?אז כנראה אני שומעת דברים שלא נאמרו"אני אומרת,וקיילב נאנח,ומנשק אותי. "איך זה בתור מתנת פיוס?"שואל לאוזני,ואני נערדת. "ולאימי אין בעיה שנהיה היחד,נכון אמא?"אומר קיילב.ואני רואה שאימו מהנהנת,היא לא אומרת במפורש,אבל גם זה קובל אלי.
|