לילי ירדה מהרכבת ונפרדה מחברותיה , היא שלחה חיוך קטן אל סוורוס , למרות שהם לא היו חברים לילי תיד שמרה לו מקום חם בליבה .
היא עמדה על התחנה וחיפשה את הוריה כשפתאום היא הבחינה בדמות מוכרת .
היא לא האמינה למראה עיניה , לילי התקרבה לכיוון הדמות עד שהיא הייתה בטוחה .
"פטוניה?" היא שאלה בקול מופתע ואז התעשתה . פטוניה לא אוהבת אותה , בשביל פטוניה היא האחות המופרעת . "למה את פה?" היא שאלה בקול קריר .
פטוניה השמיטה את מבטה לרצפה "אהמ.. בדיוק קיבלתי רשיון נהיגה" היא אמרה בבישנות לא אופיינית "וחשבתי שיהיה נחמד אם אני אבוא לאסוף אותך"
"באמת?" שאלה לילי ומבטה הכועס התרכך "נסעת את כל הדרך הזו בשבילי?"
"חשבתי ש.. חשבתי שנוכל לבלות קצת ביחד הקיץ הזה.. אם תיהיי מוכנה לסלוח לי.."
"כמובן" אמרה לילי "אם את מוכנה לבלות עם מופרעת"
"אני מוכנה אם את מוכנה לבלות עם.. נווו איך אתם קוראים לזה ? מוגלבית ?"
"כמעט , מוגלגית" השיבה לילי בחיוך "וברור שאני אשמח לבלות איתך טוני אות אחותי"
פטוניה חייכה למשמע שם החיבה הזה . שנים שלילי לא קראה לה ככה
מדהים איך מילה אחת יכולה להעלות כל כך הרבה זכרונות .
לילי והיא משחקות בבובות בחצר.
בונות ארמונות חול בקיץ אחד שבו נסעו לחופשה בצרפת .
זורקות כדורי שלג .
נשארות ערות עד השעות הקטנות של הלילה יחד , לוחשות סודות אחת לשנייה .
מה השתבש ? שאלה עצמה פטוניה . איך אחותה הקטנה , החברה הכי טובה שלה הפכה לזרה . לסתם מישהי שהיא הכירה פעם ?
ואז הגיעו עוד זכרונות , לילי קופצת מהנדנדה.
לילי מתלחששת עם הילד ההוא.
לילי מגנה עליו .
לילי מתרחקת ממנה .
לילי עוזבת .
החיוך נמחק מפניה של פטוניה . "את עדיין חברה של סוורוס?" היא שאלה בחשדנות קלה .
"לא" לילי אמרה כשנימת עצב מתגנבת אל קולה. "אנחנו .. פנינו לדרכים שונות"
"חבל" אמרה פטוניה . "אבל זה גם טוב , את הקיץ הזה את מבלה איתי !" היא אמרה. "בואי , יש לנו נסיעה ארוכה ואני רוצה להראות לך את האוטו החדש של אמא ואבא"
"אווווו טוני" אמרה לילי בעודן הולכות אל המכונית " אנחנו יכולות לעשות פיקניק , את זוכרת ? "
"כן ! " חייכה פטוניה ואז שתיהן אמרו ביחד "בגבעה שמאחורי הבית"
הן חייכו והתגלגלו מצחוק . לשנייה אחת נראה כאילו כל השנים האחרונות נעלמו , הזכרונות נמחקו והן שוב היו ילדות קטנות .
שוב היו החברות הכי טובות .
שוב היו אחיות .
|